קטגוריה: משטרה ואכיפה בישראל

באופק: התחלת פיילוט למדידת מהירות ממוצעת – אמיתי או פייק?

באייטם שפורסם אמש בכלכליסט נכתב כי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל החלו בעבודת מטה להחלפת מערכת מצלמות המהירות א3 שפרוסות ברחבי ישראל במצלמות מסוג חדש שיהיו מסוגלות למדוד מהירות ממוצעת. עוד אומרים לנו בכלכליסט שהפיילוט הראשון למצלמות החדשות יתקיים בעוד מספר חודשים בכביש 90.

מדידת מהירות ממוצעת היא דרך אפקטיבית למדי להפחתת המהירות על קטעי כביש מסויימים (אם משתמשים בה בצורה נכונה), ומדינות רבות בעולם משתמשות בשיטה זו בדרגות שונות של הצלחה – בריטניה, צרפת, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטרליה ועוד. עד כה לא השתמשו בה בישראל, אבל אם האייטם נכון, יש סיכוי שבעתיד הקרוב נתחיל לראות ניצנים של מערכות כאלה גם על חלק מכבישי ישראל (ואם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה – אין סיכוי שמי שיחליט על המערכת הזו בארץ ידאג שהיא תוטמע בצורה הנכונה).

בתמונה – שלט המתריע בפני התחלת קטע מהירות מפוקח בבריטניה:

בואו נסביר קצת על מערכת מדידת מהירות ממוצעת, ואחר כך נסביר למה במצב הנוכחי אין סיכוי שישתמשו בה בישראל:

במערכת מדידת מהירות ממוצעת משתמשים במצלמות דיגיטליות הממוקמות לרוחב כביש בנקודה אחת, ולאחר מרחק מסויים – שוב סוללת מצלמות לרוחב הכביש בנקודה שניה. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב' ובהנחה שמדידת הזמנים בין המצלמות מדוייקת, המערכת האלקטרונית תוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לאותו רכב לגמוא את המרחק הנתון.

בתמונה – מצלמות מהירות ממוצעת על כביש בבריטניה:

לדוגמה, אם נעמיד סט מצלמות אחד על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון לכיוון דרום, ואת סט המצלמות השני בסמוך לג'סר א-זרקא – מרחק של 7 ק"מ ביניהן – ובהינתן שהמהירות המותרת באותו קטע עומדת על 90 קמ"ש, הציפייה שיקח למכונית לפחות 4.6 דקות לעבור את המרחק הזה. כלומר, אם יקח לה 4.7 דקות, 5 דקות, 6 דקות או חצי שעה לעבור 7 ק"מ – הנהג לא נסע מעל למהירות המותרת.

אבל אם המכונית צולמה כשהיא עוברת על פני מצלמה ב' בפרק זמן שקטן מ- 4.6 דקות – למשל 4 דקות או 3.5 דקות – מכאן נובע שהנהג בוודאי נסע לפחות בחלק מהזמן במהירות הגבוהה מ- 90 קמ"ש, ומכאן נובע שהנהג בוודאי עבר על החוק, ולכן הוא יקבל דו"ח מהירות.

מהירות שווה דרך חלקי זמן. 3 יחידות במתמטיקה.

לכאורה – אחלה דרך לגרום לנהגים לשמור על המהירות החוקית, נכון?

אז זהו שלא. אם נמשיך את הדוגמה הקודמת, העובדה שהרכב מגיע לנקודה של מצלמה ב' אחרי 5 או 6 דקות לא אומרת בהכרח שהוא נהג לפי המהירות החוקית המותרת ולא חרג ממנה. שכן אם במשך 2 ק"מ מהקטע של אותם 7 ק"מ הוא נסע במהירות לא חוקית, אבל לאחר מכן הוריד את הרגל מהגז והקפיד לחצות את הקו של מצלמה ב' אפילו שניה אחרי 4.6 דקות, מבחינת מערכת המדידה הוא נסע כחוק, אבל בפועל יתכן שבמשך זמן מה הוא נסע על 200 קמ"ש…

לכן, מערכות מדידת מהירות ממוצעת טובות לקטעים בהם המהירות קבועה, כשהמרחקים בין המצלמות הם קצרים יחסית – כמה מאות מטרים ולא יותר מכך. בנוסף, חייבת להיות הקפדה שבאותו קטע כביש לא יהיה ניתן לעצור בצד, להיכנס לתחנת דלק או לצאת באחד המחלפים בדרך… קטע ארוך יותר יאפשר לנהגים פשוט לגוון את המהירות שלהם ולהתאים אותה כך שבחישוב ממוצע המהירות יצא שהם לא נסעו מהר מהמותר…

ושלא יהיה לכם ספק, כבר היום קיימות אפליקציות שברגע שיעודכנו במיקום אותן מצלמות – הן יתריעו בפני הנהג על כניסה לאזור מדידת מהירות ממוצעת, ויציגו לו את הזמן הנמדד שעליו לעבור את הקטע. כך יוכלו הנהגים להתחמק בקלות רבה מקבלת דו"חות מהירות בקטעים מפוקחים אלה, וזאת מבלי באמת לשמור על החוק.

הנהג יעבור את המצלמה הראשונה במהירות חוקית (כמו שקורה היום עם מצלמות הגאטסו), ילחץ על הדוושה וירביץ חלק מהדרך במהירות גבוהה ולא חוקית, ואז במשך יתרת הדרך עד המצלמה השניה הוא יפחית מהירות כך שבחישוב הממוצע הוא לא יתפס מגיע אל המצלמה השניה מהר מדי…

מכאן נובע שאם יהיו פקידים מספיק טפשים במשרד לבטחון פנים ו/או קציני משטרה מספיק בורים שיטילו את יהבם על מערכת מסוג זה – בדיוק כמו שהיו בנמצא הטפשים והבורים שחתמו על אישור מערכת א3 הפתטית לפני כ- 15 שנה – הם יגלו מהר מאוד שעשרות המיליונים שישפכו על המערכת הזו לא יועילו בכלום להפחתת תאונות הדרכים באותם קטעים. שכן מראש פיקוח מהירות ממוצעת נועד לכישלון והיעילות שלו מפוקפקת ויכולה להימדד רק בקטעים מפוקחים מצומצמים מאוד, קטעים שבהם ממילא אין כל משמעות למהירות הממוצעת.

בנוסף, כדי להקים מערכת מסוג זה ישנו מכשול נוסף שאותו צריך לעבור, והפעם מכשול חוקי.

נכון לעכשיו, כדי לתת דו"ח על מהירות, החוק מחייב ששוטר או קצין משטרה יראה במו עיניו את העבירה בעת התרחשותה. דהיינו, או שהוא מדד את המהירות באמצעות מכשיר אלקטרוני כמו ממל"ז או דבורה, או שהוא הסתכל בתמונה שצולמה על ידי מצלמת מהירות א3 שמראה שחור על גבי לבן את עבירת המהירות בעת ביצועה. המדידה חייבת להתקיים באמצעות מכשיר מדידה מאושר ומכוייל (ורק באמצעותם, אי אפשר למדוד מהירות באמצעות סטופר, ספידומטר ברכב או יונת דואר), כשהמדידה מנפקת מספר מדוייק בקמ"ש (ממנו מופחתים 5 קמ"ש למען הסר ספק).

במילים אחרות: אסור לשוטר לשער שהיתה עבירה, הוא לא יכול לנחש שהיתה עבירה, הוא חייב לראות אותה במו עיניו בעת התרחשותה (או כאמור להסתכל בצג המכשיר או בתמונה שמראה לו את המדידה המדוייקת).

המשך…

זהירות: דואר אלקטרוני מזוייף המתחזה להיות מאגף התנועה במשטרת ישראל

להלן הודעה שפורסמה על ידי דוברות המשטרה (אגף התנועה):

אזהרה לציבור – לא ללחוץ על קישור "לצילומי מכמונת המהירות" הנשלח לדואר האלקטרוני בשם "אגף התנועה".

באגף התנועה של משטרת ישראל התקבלה פניה ממנה עולה כי עובדת בחברה פרטית קיבלה דואר אלקטרוני "מאגף התנועה" ובו נטען כי רכבה תועד מבצע עבירה של נסיעה מעל המותר וצורף לו קישורית (לינק) לצפייה בצילומי המכמונת מהירות. מבדיקה ראשונית של הדואר החשד עולה כי מדובר בפניה מזויפת וככל הנראה מדובר בניסיון דיוג.

הערה (מיצו): דיוג או בשמו הלועזי Phishing (זו לא שגיאת כתיב) הוא פעולה מטעמו של תוקף שמיועדת לגרום לכך שאדם ימסור את פרטיו האישיים או פרטי התחברות/לוגאין למערכות לגורם זדוני המתחזה להיות אחר. לאחר שהקורבן מוסר את פרטיו התוקף ישתמש בנתונים אלה כדי לקבל גישה למערכות כמו דואר אלקטרוני (פרטי או אירגוני), רשתות חברתיות, בנקים, גופים רשמיים וכו' – וכך יגרום לנזק לקורבן (נזק כספי, תדמיתי, השתלטות וגניבת כספים וחשבונות ועוד).

דוברות המשטרה מוסיפה עוד:

להלן מספר דגשים והמלצות לזיהוי ראשוני של פניה חשודה בשם אגף התנועה:

משטרת ישראל אגף התנועה מודיעה לבעל רכב על ביצוע עבירת תנועה ומצרף דו"ח תנועה או הזמנה לדין באמצעות דואר ישראל במכתב רשום בלבד לכתובת בעל-הרכב כפי שרשומה במשרד הפנים (אנא ודאו שכתובתכם מעודכנת).

פניה חזרה בדוא"ל תהיה רק במקרה שבעל הרכב פנה קודם למרכז פניות נהגים וביקש לקבל את המענה לפניה בחזרה לדואר האלקטרוני.

שימו לב לכתובת הדוא"ל ממנה נשלח המכתב – ואם קיימת הסיומת gov.il.

שימו לב לפרטים בתוכן המכתב, לפרטים על מיקום וזמן ביצוע העבירה.

בכל מקרה בו עולה חשד כי מדובר בפניה זדונית וחשש לניסיון דיוג אל תלחצו על הקישור המצורף, אל תורידו קבצים למחשב ופנו למשטרת ישראל.

מצ"ב תמונת המייל החשוד וסימנים מחשידים לשימושכם.

הערה (מיצו): כל האמור לעיל נכון באופן עקרוני לכל סוג של הודעה המתיימרת להיות מגורם רשמי כזה או אחר – דואר ישראל, רשות המיסים, הבנק שלכם, פייסבוק וכו' וכו'. בכל מקרה – אם יש ספק אין ספק – ואסור עליכם ללחוץ על לינקים גם אם הפיתוי גדול. אם לחצתם, בשום פנים ואופן אין לבצע לוגאין לאותו דף שאתם מגיעים אליו גם אם הוא נראה רשמי (קל מאוד לזייף דף התחברות של כל אתר).

המשך…

הגדרת Valentine One Gen 2 (דור שני) לעבודה בישראל

גלאי מכמונות המהירות שנחשב במשך שנים רבות כטוב בעולם – Valentine One המקורי – התפאר בעיקר ביכולתו לקלוט מכמונות דבורה ממרחקים גדולים מאוד ורגישותו הרבה למכמונות לייזר (ממל״ז). אבל עם הזמן, קרנו ירדה בגלל חוסר יכולתו להתמודד עם רכבים בעלי חיישני בלימה, עזרי בלימה ולעיתים אף בקרות שיוט אדפטיביות, מה שיצר כאב ראש לא קטן למשתמשים בו עקב ריבוי מטורף של התראות שווא ללייזר. מאז עברו מספר שנים, והחברה יצאה עם הדור השני של גלאי הוולנטיין 1 – גלאי עמיד, בעל קליטה ארוכת טווח, עם חיצים המצביעים על כיוון האיום ומספר האיומים, ואשר בו, נכון לעכשיו, כמעט ואין התראות שווא.

הגלאי חוקי ומתאים כמובן לעבודה גם בישראל עם אמצעי האכיפה הנמצאים בשימוש בידי משטרת ישראל.

הערה: מאמר זה מתייחס לדור השני של הוולנטיין 1. לקבלת מידע על הגדרת מכשירי הדור הראשון – קראו כאן.

מכשיר הוולנטיין 1 דור שני איננו מיובא בצורה סדרתית ארצה, ויש לרכוש אותו ממוכר אמריקאי אמין (אפשר באיביי או אמזון). מחירו של הגלאי (נכון לחצי הראשון של 2021) עומד על $499 לפני משלוח ומיסים בישראל. אם רוכשים ערכה סגורה, אז מקבלים גם את הגלאי, גם חיבור למצת הרכב (כבל מסולסל) וגם חיבור קבוע להתקנה קבועה לחשמל, וכן שני סוגי חיבור (אחד לשמשה באמצעות ואקום ואחד למגן השמש באמצעות קליפס).

מכשירי הוולנטיין 1 דור שני תומכים ב- Euro Mode, שהוא מצב מותאם לשימוש מחוץ לארה״ב, בו תדר Ka מחוזק לתאימות עם מכמונות מהירות כמו הדבורה (הנמצאת בשימוש משטרת ישראל), וכן עבודה במצב POP שבו השוטר מפעיל את המכמונת בעוצמה נמוכה כדי לבדוק את סביבתו ולגלות האם יש כלי רכב מהירים באזור. מצב זה לא מספק הוכחה חוקית לעבירת מהירות כיוון שלא ניתן לנעול על המהירות, אבל בעצם הפעלתו – הגלאי מזהה את המכמונת באזור ומתריע על כך בפני הנהג שאמור בשלב הזה להפחית את מהירות נסיעתו.

המשך…

דרישה לפסילת הראיות לאכיפת מהירות ממצלמות גאטסו בצמתים

פוסט זה עומד לזעזע את אמות הסיפים ולטלטל בחבטה גדולה את אמינותן של מצלמות הגאטסו.

אמל"ק: האם מאות אלפי נהגים קיבלו דו"חות מהירות שגויים בגלל התקנה רשלנית שלא נאמר פושעת של המצלמות? כנראה שכן.

לפני שנתחיל – תזכורת (דלגו הלאה אם אתם מכירים את הנושא): החל משנת 2011 מוצבות על כבישי ישראל מאות מצלמות מהירות מסוג גאטסו (או בשמן המלא – GatsoMeter GTC GS11 מתוצרת חברת גאטסומטר ההולנדית – לא נחפור לכם, אתם יכולים לקרוא כאן על פרוייקט א-3). נכון להיום קיימות 84 עמדות של מצלמות מהירות המוצבות על קטעי כביש ישרים לחלוטין (על החלמאות בהתקנתן אפשר לקרוא עוד כאן וגם כאן) ו- 123 עמדות גאטסו המוצבות בצמתים (אגב, אין שום קשר בין התקנות המצלמות בצמתים לבין תרומתן התיאורטית של המצלמות להצלת חיים). המספר מתייחס לעמדות הקיימות בשטח, ולאו דווקא למספר העמדות הפעילות (מספר המצלמות האמיתי קטן ממספר העמדות), שכן המצלמות עצמן מנויידות מעת לעת בין "ראשי" העמדות כך שעמדה שלא היתה פעילה היום עשויה להתחיל לפעול מחר, ולהיפך. כאן תוכלו למצוא מפת אמת מפורטת של כל עמדות הגאטסו בישראל.

עוד פרט טכני חשוב להמשך: מצלמות המהירות מותקנות בארץ על-ידי חברת מלמ-תים, ובניגוד לדרך ההפעלה שלהן במדינות אחרות, בישראל החליטו להשתמש דווקא בשיטת "הלולאות". בשיטה זו מוטמעות לולאות בתוך אספלט הכביש במרחק נתון זו מזו, על גבי הנתיב (לכל נתיב בנפרד), וכאשר רכב חולף על פניהן הוא מייצר השראה אלקטרומגנטית המפעילה את החיישנים שמחשבים את הפרש הזמנים בין המעבר של הרכב על הלולאה הראשונה, ועד שהוא עובר את הלולאה השניה. מכיוון שהמרחק ביניהן נתון וידוע, התוצר של חישוב זה הוא (כמו בבעיות מתמטיקה של 3 יחידות) מהירות כלי הרכב. אם מהירות זו עולה על רף מסויים (שמשתנה מעת לעת לפי רצונה וחשקה של המשטרה) – המצלמה מפיקה תמונה כשעליה מפורטים פרטי הרכב, המהירות, הנתיב שבו בוצעה העבירה, התאריך והשעה וכן פרטים טכניים נוספים. תמונות אלה מגיעות לידיהם של שוטרים המוצבים ביחידה הנמצאת בהר חוצבים בירושלים, הם בוחנים כל תמונה, ומפיקים דו"ח מהירות על פיה (אגב, ישנם פרמטרים מוגדרים לפסילה של תמונות, נדון בכך בפוסט אחר).

איפה הבעיה? עצם הבחירה ב"לולאות" (גלאי השראה חשמלית) טומן בחובו מגבלות פיזיקליות. ועל כך הדיון בפוסט זה.

רגע, עוד דבר אחד חשוב: במהלך משפט שהתנהל על ידי עו"ד תומר גונן וצוותו בבית המשפט לתעבורה בעכו במהלך 2018, התברר כי תו התקן הרשמי של מערכת המצלמות מתבסס על מסכת של שקרים ורמאויות שבוצעו לכאורה על ידי מכון התקנים, בדיקות שאותן היה אמור המכון לערוך למערכת כלל לא התקיימו למרות מיליוני השקלים שהוקצבו לעניין (לאן הלך הכסף? תנחשו), וכי המומחים שטענו שהם כן התקיימו שיקרו במצח נחושה והמשיכו לשקר בבית המשפט. גרוע מזאת – התברר גם כי המשטרה עצמה ידעה, שתקה, ואף נקטה בפעולות מנע כדי לגרום לכך שהתובעים המשטרתיים ישקרו בבתי המשפט בכל התיקים בהם הם עוסקים בנושא זה, על מנת שמעשה זה לא יתגלה לציבור. כתוצאה מהתגלות שקרים אלה הורה המשנה לפרקליט המדינה למשטרה לערוך בדיקה מקפת לכל מצלמות המהירות הנייחות של אגף התנועה, ועד לסיומה לא יינתנו דו”חות תנועה. בנוסף, דו"חות רבים שכבר הונפקו לנהגים – בוטלו בהוראת בית המשפט. אלא מה, המשטרה בשלה ומהר מאוד הכשירו מחדש את השרץ, ולמרות מסכת השקרים הקבלן המבצע והזכיין המשיכו להתקין עוד ועוד עמדות של גאטסו בשטח, והן חזרו חיש קל להנפיק מאות אלפי דו"חות, כשהמשטרה מקפידה להגדיר את רף האכיפה על מהירות נמוכה מאוד מעל למותר – כבר בכ- 10% מעל למהירות המותרת. ממידע שהגיע לידי נודע כי הסיבה העיקרית לשינוי תפיסתי זה הוא שהמשטרה הפנימה שעדיף לה (ססיטסטית) להנפיק מאות אלפי דו"חות על רף מהירות קטן מאוד (עם קנסות של 250 ש"ח וללא נקודות), מאשר עשרות אלפי דו"חות "כבדים" יותר שרק יעודדו נהגים להילחם נגד המצלמות בבתי המשפט.

נמשיך.

המשך…

תחילת הסוף של מצלמות המהירות? או התחלת סיוט חדש לכולנו?

קרוב ל- 10 שנים לאחר התחלת פרוייקט מצלמות המהירות המכונה גם פרוייקט א-3, וכ- 3 שנים לפני תום החוזה שחתמה המדינה עם הספק (חברת מל"מ-תים), עושה רושם שאיפושהו בתוך מסדרונות הממשלה המסורבלת, לא יעילה וחסרת אונים ששולטת על ישראל בימים אלה, מתחיל איזשהו תהליך שעשוי, אולי, לבשר על שינוי לנהגי ישראל בכל הקשור לאכיפת מהירות אוטומטית ואלקטרונית.

משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד המשפטים והמשרד לבטחון פנים צפויים להקים צוות בין משרדי משותף שאמור להתחיל את עבודתו בשנה הבאה, ולבחון חלופות למצלמות המהירות הפרוסות ברחבי המדינה.

מכיוון שכאן ב"מיצו בדרכים" אני עוקב כמו נץ אחר ההתפתחויות בנושא החל מהימים הראשונים עוד בטרם החל הפיילוט בנושא, ומכיוון שצברתי לא מעט קילומטראז' בכיסוי הנושא, הנה כמה המלצות לחברי הועדה המכובדים (יהיו אשר יהיו):

1. עשו את הדבר הנכון! הורידו את המצלמות שנמצאות בקטעי כביש ישרים לחלוטין בהם אין למהירות כל משמעות (פרט להיותן דרך מצויינת לחליבת כספים מהציבור), והעבירו אותן לכבישים אדומים, לכבישים מסוכנים, לכבישים בהם נהרגים ונפצעים עשרות אנשים מדי שנה. תתקעו 20 מצלמות על כביש 90 באזור הערבה בתור התחלה. רוצים רשימה של מיקומי כל המצלמות הלא-יעילות לבטיחות בדרכים? בשמחה אתן לכם, אבל לדעתי אתם כבר מכירים אותה יותר טוב ממני (ואם לא, חפשו את הכסף).

2. העבירו את המצלמות לצמתים מסוכנים, והגדירו אותן לשמש כמצלמות אור אדום (וככאלה אין ספק בנוגע ליעילותן במניעת תאונות דרכים). רוצים רשימה של צמתים מסוכנים? פנו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תבקשו מהם לייצר לכם שאילתא מתאימה והופה, יש לכם אחלה מפה.

המשך…

אופנועי משטרה עם מכמונת הדבורה בפעולה, ואמצעים להתמודדות

המשטרה מפעילה ניידות גלויות וסמויות העושות שימוש במכמונת מהירות מסוג "דבורה". בדצמבר 2019 פרסמתי כאן לראשונה שהדבורה נמצאת גם בשימוש באופנועים משטרתיים מסוג KTM Adventure 1290. עד כה לא היתה עדות רשמית לתפיסות משטרתיות באמצעות האופנועים הללו, אבל לפני מספר ימים פורסמה הודעת דובר משטרתית בזו הלשון:

דוברות המשטרה (אגף התנועה):
נהג תושב חורה בשנות ה-30 לחייו נתפס במהירות 225 קמ"ש בכביש 6
היום במסגרת המאבק בקטל בכבישים, בצל העיסוק באכיפה ובלימת התפשטות נגיף הקורונה, פעלו שוטרי אגף התנועה נגד עבירות מסכנות חיים בדגש לעבירות המהירות.
כאמור, בשעות הבוקר בעת הפעלת מכשיר הדבורה על כביש 6 באזור הדרום, נקלט רכב פרטי הנע במהירות חריגה מאוד של 225 קמ"ש לכיוון צפון. עם זיהוי הרכב כאשר הנהג מסכן את עצמו ואת ייתר הנהגים הנעים עמו בכביש, ביצעו השוטרים פעולות מהירות על מנת לעצור את הרכב, בהגיעו למחלף להבים נעצר ע"י מחסום משטרתי.
הנהג תושב חורה בשנות ה-30 לחייו עוכב לחקירה, בסיומה הובא לשיפוט מהיר ובימ"ש החליט להשאירו במעצר בית עד החלטה אחרת וכן, רישיון הנהיגה שלו נפסל עד תום ההליכים נגדו.
נמשיך באכיפה נחושה ובלתי מתפשרת נגד עבירות הגורמות לתאונות דרכים ולא נאפשר לנהגים לרמוס את החוק ברגל גסה.
מצ"ב תמונות קרדיט דוברות המשטרה

וזו התמונה הראשונה שצורפה להודעה:

לפני המכונית אנחנו רואים לפחות 2 אופנועים משטרתיים, אחד מצד ימין (הארגז) ואחד מצד שמאל (העמוד עם הצ'קלקה המשטרתית). רואים גם את הקסדה הלבנה שנחה, כנראה, על המראה של האופנוע השמאלי.

מזווית זו לא רואים באיזה דגם אופנוע מדובר, אבל התמקדות בארגז מצד ימין נותנת לנו רמזים.

התמונה השניה שצורפה להודעת המשטרה מעניינת הרבה יותר:

וכאן אפשר לראות את הפאנל של מכמונת הדבורה מסוג MPH Industries Bee III, ואפשר מיד לזהות שמדובר בדבורה שהותקנה על גבי אופנוע מסוג KTM Adventure 1290 משטרתי (כפי שציינתי בסקופ הזה). מכאן אנו עדים (לראשונה באופן פומבי) לשימוש מבצעי של דבורה על גבי אופנועי משטרה.

בצג האמצעי ניתן לראות את המהירות שבה, לכאורה, נמדד הרכב – 225 קמ"ש. ניתן גם לראות שהמדידה בוצעה במצב סטטי, דהיינו בזמן שהאופנוע עמד במקומו בצד הדרך. ולבסוף ניתן גם לראות שהמדידה בוצעה מהנתיב שבו נסע הרכב, דהיינו עם האנטנה האחורית של הדבורה, ולא הקדמית.

המשך…

מחשבות על מהירות בצל הקורונה

חודש מרץ 2020 חלף לו ועבר, וככל שרמת הסגר הנכפית על אזרחי ישראל (והעולם בכלל) הולכת ומחמירה, כך אנו עדים מן הסתם לכמות הולכת וקטנה של כלי רכב הנעים על כבישי ישראל. לפי הערכות, נפח התנועה ירד בכ- 70% (נכון לסוף מרץ).

משטרת התנועה פרסמה כי בחודש מרץ נרשמה הכמות הקטנה ביותר של תאונות דרכים קטלניות בשנים האחרונות – רק 12 תאונות עם הרוגים, וזאת בהשוואה ל- 24 במרץ 2019, 21 במרץ 2018, ו- 17 במרץ 2017.

גם בהשוואה לחודשים הקודמים השנה נרשמה ירידה משמעותית בכמות התאונות הקטלניות, ובגדול – שנת 2020 אמנם התחילה לא משהו מבחינת תאונות בינואר ופברואר, אבל עושה רושם שהשנה איזנה את עצמה בזכות הגבלות התנועה.

ללא ספק, מגמה מבורכת. לא נכחיש.

עם זאת, מספרים לנו במשטרת התנועה שדווקא הכבישים הריקים מעודדים, כנראה ולכאורה, נהגים רבים לנהוג או לרכוב במהירות גבוהה משמעותית מזו המותרת בחוק. כנראה שהמשטרה אינה זונחת את משמרתה על אכיפת המהירות בישראל, גם כשהשוטרים עמוסים מעל ומעבר לסביר בגלל הגבלות הקורונה והמשימות הנוספות שמוטלות עליהם (יצויין, שבהן הם עושים ללא ספק מלאכת קודש!).

וכאן לא נותר אלא לעצור רגע ולהרהר:

האמנם מהירות הינה גורם לתאונות קטלניות – יותר מאשר גורמים אחרים שעליהם יודעת המשטרה אבל שאינם זוכים לאותה מידת אכיפה?

מניסיון העבר, אנחנו יודעים היטב שהגורם הנפוץ ביותר לתאונות דרכים עם נפגעים כלל אינו מהירות, אלא דווקא עבירת אי ציות לרמזור אדום נמצאת בראש העבירות הקטלניות. אחריה נמצאת עבירת אי ציות לתמרורים, לאחר מכן עבירת אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, ועבירת סטייה מנתיב. עבירות מהירות אחראיות רק לכמה אחוזים בודדים מכלל תאונות הדרכים ונמצאת אי שם לקראת סגירת העשירייה הפותחת. לפי הסטטיסטיקה הרשמית, אפילו נסיעה לאחור קטלנית יותר ממהירות מופרזת.

נתונים אלה אינם משתנים לאורך השנים, ומאוששים שוב ושוב מדי שנה בשינויים קלים בין המקומות ה- 2 עד ה- 7, אבל המהירות תמיד נמצאת בתחתית העשירייה של הגורמים לתאונות דרכים קטלניות.

לכאורה, לו עבירת מהירות היתה באמת אמורה להרוג יותר, אז היינו אמורים לראות מספר יחסית גבוה של תאונות קטלניות – גם בחודש בו הכבישים הריקים באופן יחסי – שהרי האמת הינה אבסולוטית. הורג? אז הורג תמיד, ולא משנה אם יש עומס או אין עומס.

בפועל, למרות שאין בידינו פילוח סטטיסטי של הגורמים הרשמיים לתאונות הקטלניות בחודש זה (וככל הנראה גם באפריל ואולי גם במאי), סביר יהיה להניח ששוב, לא מהירות תהיה בראש הגורמים לתאונות אלה.

האם נראה שינוי במדיניות אכיפת המשטרה גם לאחר חזרת נפחי התנועה לכמות הרגילה, מתישהו במאי-יוני אחרי שנסיים את ימי הסגר ונחזור, כך אני מקווה, להתנהלות נורמלית? אני מרשה לעצמי להניח שלא, ושהמשטרה תמשיך לאכוף את העבירות שהכי קל לה לאכוף – משל חיפוש המטבע מתחת לפנס.

מצלמת גאטסו חדשה במודיעין, על כביש 431/יצחק רבין

כמו מדי כמה חודשים, הנה התחיל לו גל התקנות חדש – הראשון של שנת 2020. זו המצלמה הראשונה בסבב התקנות זה, והיא הותקנה על כביש 431 בכניסה למודיעין (טכנית – זהו רחוב יצחק רבין), בצומת עם רחוב יהודה המכבי, ממערב למזרח. אם תהפוך לפעילה, היא ככל הנראה תהיה מצלמת אור אדום ומהירות.

על המפה:

(תודה לאברהם ד., מאיר, מאיר פ. ויניב ב. על המידע והתמונות)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

המצלמות הטקטיות של משטרת התנועה – מכפיל כוח איכותי

נהגים רבים שמו לב לשינוי שחל בחלק מכבישי הארץ בימים האחרונים (וביתר שאת מאז השבוע הראשון של ינואר 2020). מדובר בשינוי בדרך ההפעלה של המצלמות הטקטיות של משטרת התנועה, ולפתע, כמו פטריות אחרי הגשם, אנחנו נתקלים בעשרות רבות (אולי מעל מאה) מצלמות שכאלה על מספר רב של כבישים.

למי שלא מכיר, מדובר במצלמות שחורות ויחסית קטנות, בצורה המזכירה את הקסדה של דארת' וויידר ממלחמת הכוכבים, המוצבות על עמודים דקים כתומים הנמצאים לרוב על מעקות ההפרדה מבטון בין המסלולים בכבישים מהירים, ולעיתים על מעקות ההפרדה בצידם הימני. כאלה:

מצלמות אלה החלו להיכנס בהדרגה לשימוש במהלך פיילוט שערכה המשטרה בשנה האחרונה ואשר במהלכו החלו לעשות שימוש בכמה יחידות של מצלמות אלה. שימושן העיקרי (לדברי המשטרה) הוא אכיפת שימוש בטלפונים סלולריים ועבירות בריונות כמו חיתוך פקק דרך נתיב פניה, נסיעה על השול וכו'. לנו, הרוכבים, מצלמות אלה מוכרות בתור המצלמות אשר באמצעותן אוכפת המשטרה רכיבה על ה"זברות", אותם איי תנועה מצויירים הנמצאים בהשתלבויות של מחלפים.

לידע כללי: מדובר במצלמות טקטיות מתוצרת חברה סינית בשם Hikvision המייצרת מגוון רחב של מצלמות תעבורה, בטיחות ומעקב, אחת המובילות בתחומן בעולם. המצלמות הן מדגם DS-MH6171I (נקראות גם Portable Speed Dome). הן מצלמות ברזולוציה של 2MP, בעלות GPS, בלוטות' וממשק אלחוטי לחיבור מהיר מאפליקציה בטבלט או בטלפון, וכן חיבור סלולרי 3G/4G לטובת משיכת הנתונים מרחוק. יש להן בסיס מגנטי להתקנה מהירה. המצלמות מצויידות בסוללה פנימית המספיקה לכ- 6 שעות עבודה (ניתנת להחלפה). למצלמות יכולות ראייה בלילה, וכן יכולות זיהוי לוחיות רישוי (LPR). בנוסף, ניתן לחבר אותן לחצובה מקורית (אם כי המשטרה כמעט כבר לא עושה שימוש בחצובות האלה שהיו במהלך הפיילוט, אלא כאמור מחברת אותן לאותם עמודים כתומים דקים).

חשוב לציין 1: מצלמות אלה אינן מסוגלות לבצע אכיפת מהירות בשום דרך.

אז מה השתנה? עד כה ובמהלך אותה תקופת פיילוט, היו במשטרה נוהגים להגיע עם רכב משטרתי בשעות הבוקר המוקדמות של היום לאותו מקטע דרך שנבחר לשימוש, עוברים בין הנקודות השונות שנבחרו באותו קטע כביש ומציבים כעשר מצלמות על גבי אותם עמודים כתומים קטנים. חלקן, אגב, היו מצלמות דמה. ואז, בסוף היום, היה אותו רכב עובר כדי לאסוף את המצלמות.

המשך…

החזרת הסטטוס קוו לגבי אכיפה משטרתית לרוכבים על שול ימין

עידכון חשוב לרוכבים: בחוברת חנ"א 9.32.88 המעודכנת לדצמבר 2019, לגבי רכיבת דו"ג על שול ימין – הנוסח חזר כפי שהופיע עד יולי – לפני המחאה – וכתוב בה שאין לבצע אכיפה כנגד דו-גלגלי הנוסע בשול ימין בעת עומס.

רצ"ב צילום מסך:

וכך זה נראה בגירסה הדיגיטלית:

משמעות הדבר היא שהמצב שהיה נהוג מאז 2008 שבו אין מתבצעת אכיפה משטרתית כנגד רוכבים שנוסעים בשול ימין בשעת עומס – חזר לקדמותו.

אני מזכיר לכל הרוכבים: הסכמה זו לא נותנת לכם רישיון להמראה על השול, שול ימין איננו מסלול פרטי שלכם, ואל תשתינו מהמקפצה.

התנהגו כבני אדם ולא כביריונים. מישהו מעכב אתכם, תנו לו הזדמנות ותעקפו רק אם מתאפשר. מישהו לוחץ עליכם מאחור? זוזו רגע הצידה ותנו לו לרוץ קדימה, דרווין עושה את שלו, אל תנסו לחנך אף אחד.

סעו אך ורק בהתאם לתנאי הדרך, כ- 20-30 קמ"ש יותר מהתנועה המזדחלת בכביש. אם התנועה נוסעת על 80 – זהו לא פקק, ואין לכם מה לעשות בשול!

שול שמאל איננו מותר לנסיעה ומעולם לא היה מותר, וטכנית מדובר על עבירה אחרת לגמרי! אם נסעתם שם, תחטפו ובצדק.

אין לעלות על "הזברות" המקווקות. תחטפו דו"ח.

ונקודה אחרונה – הסכמה זו אינה אומרת שהחוק בישראל שונה, אלא רק אי האכיפה של סעיף הספציפי הזה. כלומר – אם תעשו תאונה על השול, זו תהיה לא פחות אשמתכם כיוון שחוקית אתם לא אמורים להיות שם.

סעו בזהירות.

הנה כמה תזכורות למה שהיה כאן בעבר:

המשטרה פועלת לאיסור רכיבה על שול ימין

תזכורת לרוכבים על השוליים

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 3

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

דבורה על אופנועי KTM משטרתיים

שלא תגידו לא ידעתי לא שמעתי…

לאחר פיילוט שהחל לפני מספר שנים החלה משטרת התנועה בימים האחרונים בגל התקנות של אמצעי אכיפת מהירות ה"דבורה" על אופנועי ה- KTM Adventure 1290 המשטרתיים של הסיירת הארצית.

למי שלא יודע, מכשיר הדבורה (או בשמו המקצועי MPH Industries Bee III) הוא מכמונת מהירות מבוססת רדאר העושה שימוש בשתי אנטנות קטנות מימדים השולחות קרן רדאר לפנים ולאחור. ברגע שהקרן ננעלת על רכב שמבצע עבירת מהירות, היא מציגה לשוטר נתונים לגבי המהירות, כיוון הנסיעה של הרכב ומיקומו ביחס לניידת.

סייגי הפעלת הדבורה קובעים כי על הרכב הנמדד להיות מבודד יחסית בקטע הכביש הנמדד, כשבינו לבין כל רכב אחד יש לפחות 50 מטר. עקב מגבלה זו הדבורה נמצאת בשימוש בעיקר בכבישים בעלי עומס תנועה מועט יחסית, כאלה שבהם אין תנועה ערה אבל שהתשתית בהם מפתה את הנהג לנסוע במהירות מופרזת. דוגמה לכך – כביש הערבה, כבישי חבל לכיש, כבישי הצפון באזור צפת, ראש פינה והגליל העליון, וכו'. לעומת זאת, באזור מרכז הארץ קרוב לוודאי שמכמונות אלה לא יהיו בשימוש במהלך היום כיוון שאז הכבישים עמוסים במיוחד, אבל בשעות הלילה בהם הכבישים ריקים יותר אין מניעה להשתמש בהן.

חשוב לציין שבמכשיר הדבורה, כמו בממל"ז, אין מצלמה. השוטר שמזהה את ביצוע העבירה ורואה אותה הוא השוטר שחייב לעצור את הרכב ולתת לנהג דו"ח. לאחר שהרכב נעצר, על השוטר להראות לנהג את המהירות בה נמדד. אם לא נעצרת, לא קיבלת דו"ח.

עוד על מכמונות מהירות הנמצאות בשימוש בידי משטרת ישראל

הדבורה מותקנת על האופנועים המשטרתיים בתצורה שבה אנטנה אחת מופנית קדימה (בצידו השמאלי של האופנוע):

האנטנה האחורית מותקנת גם היא אותו צד:

לוח הבקרה של המכמונת מותקן בחלקו העליון של לוח השעונים, ומאפשר לשוטר לראות את המהירות הנמדדת:

יצויין שבזמנו, במהלך הניסוי הראשון של המשטרה עם מכשירי דבורה שהותקנו על צמד אופנועים לבדיקה התגלו מספר קשיים טכנולוגיים ותפעוליים שמנעו הרחבת ההתקנה באותה תקופה. האם הצליחה המשטרה להתגבר על קשיים אלה? לא ידוע, אבל כנראה שעורכי דין יצטרכו לבדוק את העניין בבתי המשפט לתעבורה בשנים הקרובות.

תזכרו איפה קראתם על זה לראשונה.

סעו בזהירות ובאחריות.

 

הרוכבים יוצאים למחאה, והמשטרה יורדת מהעץ. האמנם?

כמה ימים לאחר שפורסם מכתב משטרתי פנימי שבו מקבלים שוטרים הנחייה להתחיל לרשום (בין שלל עבירות נוספות) דו"חות כנגד רוכבים שנוסעים על שול ימין יצאו הרוכבים למחאה כנגד ההחלטה המשטרתית. הרשתות החברתיות סערו וגעשו ומהר מאוד היו אלה שתפסו את היוזמה ואירגנו מספר קבוצות שבהן עבר המידע מפה לאוזן במהלך סוף השבוע.

וכך, בבוקרו של יום ראשון קריר התייצבו כמה מאות רוכבים בשני מוקדים באזור המרכז – אחד בדרום ת"א ואחד בהרצליה, ויצאו למה שתוכנן בתחילה כרכיבת מחאה בנתיבי איילון בה כל רוכב אמור היה לתפוס מקום של רכב שלם, אבל מהר מאוד עבר לעצירה מוחלטת של התנועה. מפה לשם, אחרי כ- 30-45 דקות של עיכובים של התנועה הרוכבים התפזרו איש איש לדרכו, והתנועה המשיכה בדרכה.

מצידה, המשטרה הגיע למקום בכוחות מתוגברים אבל ברוב המקרים השוטרים שמרו על מרחק מהרוכבים ולא התערבו כלל בנעשה. מניסיוננו במחאות של שנת 2009-2010 זה נעשה, ככל הנראה, מתוך רצון שלא להלהיט את הרוחות ומתוך הבנה שבסופו של דבר אחרי כמה דקות של רעש, הרוכבים יתפזרו ולא יפרו למשך זמן רב את הסדר הציבורי (וזאת, יש לציין לחיוב, בניגוד למחאות אלימות אחרות שראינו בשנים האחרונות).

המשך…

הם מפחדים? המשטרה מורידה את רף האכיפה במצלמות המהירות

מזה שנים רבות אני עוקב כאן באתר אחרי פרוייקט פריסת מצלמות המהירות על כבישי ישראל, וקצרה היריעה מלתאר את כל הפיאסקו מחדש. אבל מי מהקוראים זוכר את מה שכתבתי לגבי היכולת של המשטרה "לשחק" עם רף האכיפה של המצלמות כרצונה? אז הנה, תזכורת מ- 2013:

האם המשטרה משנה את רף אכיפת המצלמות בהתאם לרמת ההכנסה מכל מצלמה? כנראה שכן

ואם זה נראה לכם הזוי ולא אמין, כדאי שתקראו את מה שכתב על זה מבקר המדינה, או את הסיכום שלי מ- 2016:

מבקר המדינה חושף – מחדלים בתפעול מצלמות המהירות

בואו נעשה סדר, הא לכם תזכורת קלה. כמו שידוע לכם, דו"חות המהירות בישראל מחולקים ל- 3 קטגוריות חומרה:

  • חריגה קלה מהמהירות המותרת – קנס של 250 ש"ח וללא נקודות
  • חריגה גבוהה מהמהירות המותרת – קנס של 750 ש"ח ו- 8 נקודות
  • חריגה גבוהה מאוד מהמהירות המותרת – 31 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית, או 41 קמ"ש מעל למותר בדרך בין עירונית – זימון למשפט ו- 10 נקודות

מרשימה זו ניתן לראות שהחריגות הגבוהות מהמותר מחייבות זימון לבית משפט. לכאורה, אם אתה עבריין תנועה ונוסע במהירות כל כך גבוהה מעל למותר, שופט צריך לטפל בך ואתה אמור לקבל את העונש המגיע לך, לא? לכאורה, עבירות המהירות החמורות הן אלה שמסכנות את עוברי הדרך באופן החמור ביותר, לא?

אז זהו שלא.

במציאות ההזוייה שאליה הביאה אותנו משטרת ישראל עם ההתנהלות הכושלת, שלא לומר פושעת (לא אני אמרתי) בנוגע למשפט שהתנהל בבית משפט השלום בעכו והובל על ידי עו"ד תומר גונן וצוותו שייצג 21 נהגים שעירערו על דו"חות המהירות שקיבלו מהמשטרה. במהלך המשפט התברר כי לא רק שבכיר מכון התקנים מסר עדות שקר בבית המשפט, אלא שגם בכירים במשטרה ידעו על כך, ולמרות זאת הנחו את התובעים בבתי המשפט לתעבורה לשקר אף הם בבתי המשפט.

יוצא מכך שהמשטרה והפרקליטות מפחדים להביא נהגים עבריינים (לכאורה) לבית המשפט, שמא הם יעזו לנהל נגדה משפט, וחס וחלילה יזכו בו, מה שיוביל לעוד פסיקה לרעת המשטרה בנושא מצלמות המהירות, לפגיעה נוספת בשמה הטוב, וחמור מכך – להפסקה מוחלטת של פעולות האכיפה של מצלמות המהירות.

מדוגמאות שזורמות לתיבת המסרים שלי עולה כי זה *בדיוק* מה שהמשטרה עושה. הורדה משמעותית של רף האכיפה ממצלמות המהירות, כך שילכדו דווקא את הנהגים שפספסו רק בקצת את המהירות המותרת, כאלה שהקנס שיקבלו נמוך במיוחד (250 ש"ח ללא נקודות), וכך, בשיטת מצליח ישראלית טיפוסית, נהגים אלה לא יטרחו לבזבז יום עבודה וכספים על ניהול משפט כדי להוכיח את חפותם, אלא ישלמו את ה"מס" הזה בשקט וללא יותר מדי רעש.

אז רגע אני מבולבל: מהירות גבוהה כן מסוכנת או לא מסוכנת?

אם לא, על שום מה ולמה הקימו את כל מערך המצלמות ושרפו מיליוני שקלים מתקציב המדינה על הפרוייקט הזה?

ואם כן, מדוע לא אוכפים את עבירות המהירות הגבוהה, ומתרכזים רק בעבירות השוליות? האם העבירות החמורות יותר אינן בהכרח מביאות לתאונות קשות יותר?

התשובה לכך היא פשוטה: עבירות מהירות קלות מספקות "בינגו מהיר" למשטרה, עוד הצלחה בסטטיסטיקה, עוד הרשעה של עבריין איום ונורא, יותר בטיחות על כבישי ישראל, ועוד כמה שקלים לקופת המדינה, וזאת מבלי להסתכן בניהול משפט ארוך שהמשטרה עלולה לצאת ממנו לא טוב.

חלם זה כאן.

המשטרה פועלת לאיסור רכיבה על שול ימין

כפי שרוב הרוכבים יודעים, מאז שנת 2008 קיים מעין הסכם ג'נטלמני (או הסכמה בשתיקה) בין משטרת התנועה לבין נציגי הרוכבים (בהובלתו של מועדון האופנועים הישראלי) לפיו בעת קיומו של פקק תנועה ו/או תנועה המזדחלת באיטיות על כביש מהיר שבו יש שול ימני (לדוגמה – נתיבי איילון, כביש 4, כביש 5, כביש 1 וכו'), תתיר המשטרה לרוכבי דו"ג לרכוב על שול ימין בלבד בצורה זהירה, איטית, מתחשבת וללא השתוללות.

מדובר בהבנה בין המשטרה לרוכבים, והנחיה פנימית שלה לא לאכוף עבירות אלה. בניגוד למה שחלק מהרוכבים חושבים, הרכיבה בשול ימין איננה חוקית כיוון שהסטטוס החוקי של פעולה זו מעולם לא השתנה. אלא שלפי הסדר זה, כל עוד תנאים אלה מתקיימים, המשטרה לא נהגה לאכוף את החוק המונע נסיעה בשול ימין.

חשוב להזכיר ששול שמאל (שחוקית כלל לא נחשב כשול) אסור לחלוטין לתנועה, וכל מי שרוכב עליו מסתכן בקבלת דו"ח – ובצדק מוחלט.

עם זאת, בשנת 2019 חווינו כולנו עלייה משמעותית בכמות ההרוגים בקרב רוכבי הדו-גלגלי לעומת שנים קודמות, כשחלקן של תאונות קטלניות אלה התרחשו בשוליים.

כתוצאה מכך, ועל פי מכתב רשמי של משטרת התנועה מתאריך 21.11.19, נראה שהמשטרה בדרך לבטל הסכם זה.

מתאריך 22.11.19, כך עולה מהמכתב, תתחיל המשטרה לאכוף את עבירה 6680 כנגד כל רוכב דו"ג שיסע בשול ימין, עבירה שחל עליה קנס של 250 ש"ח ו- 0 נקודות: "נהגת ברכב הנ"ל ונסעת שלא בכביש במקום בו קיים כביש (כולל נהיגה על שול), בניגוד לתקנה 33 (א) לתקנות התעבורה."

האם הרוכבים שגם כך מסתכנים בעת הנסיעה בפקקים יסתכנו כעת הרבה יותר בהיותם חשופים לפגיעה מכל הכיוונים ולא רק על השול? האם במעשה זה תביא המשטרה, במו ידיה, לגידול נוסף בכמות ההרוגים מקרב רוכבי הדו-גלגלי? ימים יגידו.

סעו בזהירות.

הנה כמה תזכורות למה שהיה כאן בעבר:

תזכורת לרוכבים על השוליים

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 3

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

המשטרה משקרת? מסתבר שכן, ביודעין, והם אפילו טוענים שזה בסדר

בתשובה לתביעה שהגישה קצינה נגד דוברת המשטרה מירב לפידות, טוענת פרקליטות המדינה כי לדוברת המשטרה מותר לשקר ביודעין ובזדון למען "הגברת אמון הציבור במשטרה". הדברים נאמרו במסגרת ראיון שעשה אראל סג"ל עם עו"ד חי בר-אל בערוץ 103. מותר לה לשקר, והיא תהנה מחסינות.

אם זה לא היה עצוב הייתי מתגלגל על הרצפה מרוב צחוק.

לא מאמינים? תקשיבו לזה:

https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=HKJMLM&c41t4nzVQ=FJE

מירב לפידות, דוברת המשטרה: שקרנית? מסתבר שכן.

אז למה שנאמין לכל מילה שיוצאת מפיה של המשטרה? למה שנקבל את טענותיה בנוגע לאמינות מצלמות המהירות למשל? או להשפעה שלהן על הבטיחות בדרכים?

נגישות