קטגוריה: טיפים

דואר ישראל, הפנינה בכתר הביורוקרטיה הישראלי… נו לא באמת. רבים הם סיפורי הזוועה על חוסר השירות, חוסר המענה, חוסר היעילות וכמובן איך אפשר בלי האיטיות של "הצבי" הישראלי. אבל בין אם נכוויתם ממעללי דואר ישראל בעצמכם ובין אם אתם ניזונים מסיפורי זוועה של חברים – תהיו בטוחים בדבר אחד: כשצריך לשלם מיסים, התהליך שממילא מרגיש כאילו הוא עוצב על ידי מהנדסים מהאינקוויזיציה הופך להיות מסורבל ומעיק הרבה יותר.

נתעלם לרגע ממבול ההזמנות מהאתרים הסיניים שמגיעות לנקודות חלוקה שונות שלעיתים הקשר בינן לבין הכתובת שלכם הוא רנדומלי (בחיי, פעמיים שלחו אותי לאסוף חבילה מקיוסק בחיפה כשהכתובת שלי היתה בתל אביב). בואו נתייחס ספציפית למצב שבו החבילה הוזמנה מאתר אירופאי או אמריקאי, נניח שהמחיר ששילמתם עליה גבוה מהרף הנוכחי לפטור ממיסים, ונניח שהחבילה נעצרה במכס וכעת ממתינה לכם לשלם את המיסים כדי לשחרר אותה.

הערה: נכון לרגע כתיבת שורות אלה תקרת הפטור עומדת על 75$ (כולל עלות המשלוח).

בעצם מה שקרה מאחורי הקלעים הוא מעין Stop על כל תהליך המשלוח, וכעת המערכת מחכה שתשלמו את החוב. אם תשלמו – התהליך ימשיך והחבילה תשוחרר מהמכס. אם לא תשלמו – הכל עומד ומחכה לכם.

נו אז למה לא לשלם את המס ולסגור עניין תשאלו…

יופי, אני שמח ששאלתם.

ראשית – הדואר לא טורח להודיע לכם על כך שאתם חייבים מס כדי לשחרר את החבילה. למה? אלוהים יודע. אולי מערכת הסמסים שלהם לא מתוכננת לזה, אולי… עזבו. לא יודע מה הסיבה, אבל העובדה היא שאם תחכו עד שהדואר יואיל בטובו לשלוח לכם הודעה על החוב – אתם תמותו מזקנה. גם אם אתם בני 35.

שנית – גם אם איכשהו באיזה תהליך קסום כן קיבלתם הודעה על החבילה שלכם, אם תגיעו לדואר ותנסו לשלם את המע"מ (למשל) על החבילה, תגלו לחרדתכם שדואר ישראל מסרב לקבל תשלום בכרטיסי אשראי ומחייב אתכם לשלם במזומן (אולי יקבלו צ'ק, לא בדקתי. אם אתם יודעים אחרת כתבו למטה בתגובות). מה שכמובן לא רק מסרבל את התהליך אלא גם מעצבן כי אם אין עליכם מזומן תצטרכו לחפש כספומט ואז הלך התור (ונתעלם לרגע מהעובדה שרק כדי לזכות לדרוך בסניף הדואר אתם צריכים קודם לקבוע תור באפליקציה או באינטרנט).

למזלנו (אם אפשר לקרוא לזה מזל) יש דרך עוקפת דואר לשלם את המס על החבילה, ובכך לשחרר את החסם שמונע מהדואר להוציא לכם הודעה שהחבילה הגיעה לסניף. כך תוכלו גם לבדוק האם בכלל יש לכם חבילה שממתינה לתשלום מס, וגם לשלם באמצעות כרטיס אשראי מהנוחות של הספה שלכם בבית (או מהטלפון בזמן שאתם בולסים שווארמה).

איזה כיף! איך עושים את זה?

המשך…

אין אופנוען או אופנוענית אמיתיים שלא נהנים לשמוע את המנוע של האופנוע שלהם. ישנם לא מעט סוגי אופנועים ומספר רב של סוגי מנועים, אבל מה שמשותף לכולם הוא שימוש במערכת פליטה, מה שמכונה אצלנו בשם הגנרי ״אגזוז״ – לפחות עד שלא נצטרך לוותר על מנועי בעירה פנימית ולעבור לשיעמומונים חשמליים…

אם תשאלו רוכב ממוצע מהי מטרתה העיקרית של מערכת הפליטה הם בוודאי יענו שהיא להשתיק את הרעש שמייצר המנוע. אבל זה לא נגמר בזה. למערכות פליטה יש תפקידים נוספים שצריך לתת עליהם את הדעת, והם כוללים בין היתר שליטה על פינוי גזי הפליטה מהמנוע, שליטה על רמת הרעילות של גזי הפליטה, שליטה על חום הגזים וגם על הלחצים שנוצרים עקב פעימות המנוע – וכל זה כמובן בנוסף לשליטה על עצמת הרעש.

חשוב להבין שמערכת פליטה היא לא סתם צינור ארוך שבקצהו יש פחית עם צמר סלעים. למעשה שינוי קטן שיבוצע בחלק ממערכת הפליטה מבלי לתת עליו את הדעת ומבלי לעשות אותו בצורה מושכלת – יכול להביא לפגיעה בביצועי הכלי, ולפעמים פגיעה משמעותית. במילים אחרות – שינויים בקונפיגורציה של מערכת הפליטה יכולים להשפיע לטובה, אבל לא פחות מזה גם לרעה על ביצועי המנוע.

אם באתם לפה כדי לקרוא על זיופים סיניים זבל בשקל תשעים – תגללו מטה לסוף המאמר.

כדי להבין איך עובד כל הסיפור הזה ומה אפשר לעשות, אולי, כדי לשפר את הסאונד שמפיק המנוע, להפחית את משקלו או לשפר את הביצועים שלו – נצטרך להיכנס לפרטים הקטנים. תזרמו איתי.

חלק מהתמונות נלקחו מהסרטון הזה ושווה לצפות בו אם בא לכם. חלק אחר של התמונות נלקח מחיפושים באינטרנט.

אגב, מבחינת הקונספט כל האמור לעיל נכון גם לגבי רכבים בעלי מנועי בעירה פנימית, אם כי שם המערכות לעיתים מורכבות יותר בהתאם לאופי הרכב.

מבנה האגזוז

כמו כל דבר בצבא, גם אגזוז מורכב משלושה חלקים עיקריים – צנרת שיורדת מהצילינדרים (החלק המכונה "דאון-פייפ"), צנרת מרכזית ("מיד-פייפ") וחלק סופי שאליו מחובר דוד פליטה אחד או יותר.

דוגמה לסעפת של מנוע 4 צילינדרים:

ברוב המקרים, בהתאם למספר הצילינדרים במנוע כך יש מספר צינורות שיוצאים ממנו. לדוגמה, באופנוע עם מנוע ״סינגל״ (כלומר עם צילינדר אחד) יהיה צינור אחד שיצא ממנו, ודרכו יצאו גזי הפליטה. באופנוע עם מנוע "טווין" או "בוקסר" (בעל 2 בוכנות) יהיו שני צינורות, 3 במנוע תלת-בוכנתי, 4 במנוע עם 4 בוכנות וכן הלאה. על סוגי מנועים נדבר בפעם אחרת.

מרגע שהצינורות יצאו מהמנוע הם מתעקלים ומתכנסים להם יחד בנקודה אחת שנקראת בלועזית בשם "קולקטור" (וישנן כמה תצורות לעניין שלא נפרט במאמר זה), עוברים דרך ממיר קטליטי עם חיישנים, ויוצאים משם החוצה לעבר דוד/י הפליטה. בהתאם לסוג האופנוע ולאופיו, וכן למה שהיצרן המקורי רצה לעשות, יש אופנועים שבהם יש דוד פליטה אחד, יש כאלה עם שניים, שלושה ולעיתים אף ארבעה, תלוי באופנוע.

בתמונה ניתן לראות חתך של מערכת פליטה מלאה, כולל אזור החיבור בין הצינורות, הממיר הקטליטי, ובסופה הדוד:

עוד בהתאם לסוג האופנוע (וגם לאופנה הרווחת באותן שנים) – חלק ממערכות הפליטה משתמשות בדוד/י פליטה שמותקנים בזנב (מתחת למושב המורכב/ת), או בצד האופנוע בסמוך לגלגל האחורי, או בחלקו התחתון של האופנוע. ישנם דוד/י פליטה ארוכים יותר או ארוכים פחות, יש כאלה עבים ובשרניים וכאלה דקים ומצומקים, יש כאלה בעלי פרופיל של צינור מעוגל, יש אליפטיים, יש מתומנים או לא סימטריים, וישנם גם כאלה שהם בעלי צורה לא מוגדרת והם מותאמים לנישה הספציפית בגוף האופנוע שבתוכה הם הותקנו.

בתמונה – רביעיית מפלטים של MV Agusta F4 המותקנת בזנב האופנוע:

המשך…

גלאי מכמונות המהירות שנחשב במשך שנים רבות כטוב בעולם – Valentine One המקורי – התפאר בעיקר ביכולתו לקלוט מכמונות דבורה ממרחקים גדולים מאוד ורגישותו הרבה למכמונות לייזר (ממל״ז). אבל עם הזמן, קרנו ירדה בגלל חוסר יכולתו להתמודד עם רכבים בעלי חיישני בלימה, עזרי בלימה ולעיתים אף בקרות שיוט אדפטיביות, מה שיצר כאב ראש לא קטן למשתמשים בו עקב ריבוי מטורף של התראות שווא ללייזר. מאז עברו מספר שנים, והחברה יצאה עם הדור השני של גלאי הוולנטיין 1 – גלאי עמיד, בעל קליטה ארוכת טווח, עם חיצים המצביעים על כיוון האיום ומספר האיומים, ואשר בו, נכון לעכשיו, כמעט ואין התראות שווא.

הגלאי חוקי ומתאים כמובן לעבודה גם בישראל עם אמצעי האכיפה הנמצאים בשימוש בידי משטרת ישראל.

הערה: מאמר זה מתייחס לדור השני של הוולנטיין 1. לקבלת מידע על הגדרת מכשירי הדור הראשון – קראו כאן.

מכשיר הוולנטיין 1 דור שני איננו מיובא בצורה סדרתית ארצה, ויש לרכוש אותו ממוכר אמריקאי אמין (אפשר באיביי או אמזון). מחירו של הגלאי (נכון לחצי הראשון של 2021) עומד על $499 לפני משלוח ומיסים בישראל. אם רוכשים ערכה סגורה, אז מקבלים גם את הגלאי, גם חיבור למצת הרכב (כבל מסולסל) וגם חיבור קבוע להתקנה קבועה לחשמל, וכן שני סוגי חיבור (אחד לשמשה באמצעות ואקום ואחד למגן השמש באמצעות קליפס).

מכשירי הוולנטיין 1 דור שני תומכים ב- Euro Mode, שהוא מצב מותאם לשימוש מחוץ לארה״ב, בו תדר Ka מחוזק לתאימות עם מכמונות מהירות כמו הדבורה (הנמצאת בשימוש משטרת ישראל), וכן עבודה במצב POP שבו השוטר מפעיל את המכמונת בעוצמה נמוכה כדי לבדוק את סביבתו ולגלות האם יש כלי רכב מהירים באזור. מצב זה לא מספק הוכחה חוקית לעבירת מהירות כיוון שלא ניתן לנעול על המהירות, אבל בעצם הפעלתו – הגלאי מזהה את המכמונת באזור ומתריע על כך בפני הנהג שאמור בשלב הזה להפחית את מהירות נסיעתו.

המשך…

בימים האחרונים נחשפנו לסרטון שצולם על ידי מצלמת דש-בורד ברכב שנסע על איילון צפון בואכה מחלף ההלכה ובו רואים תאונה שבה מעורב רוכב אופנוע ורכב. למי שלא ראה את הסרטון, גללו מטה, יש תיאור של ההתרחשות.

במבט ראשון – כל אחד מאיתנו יצעק שזו טעות של נהג, שזה נהג רוצח, שהוא פושע ועבריין, שהוא צריך לשבת מאחורי סורג ובריח. ואתם צודקים. הנהג הוא בהחלט עבריין, ביריון, לא מכבד את סביבתו, וככל הנראה זו לא התאונה הראשונה ובטח לא האחרונה שלו.

אבל כאן אני רוצה להוציא אתכם מדרך המחשבה הזו, ולתת לכם נקודה אחרת למחשבה.

בעוד שכל מה שהנהג הרגיש היא "מכה קלה בכנף" כמאמר הרמטכ"ל המוצלח של צבא ההגנה לישראל במלחמת לבנון השניה, מי שמשלם את המחיר על ההתרחשות הלכה למעשה הוא הרוכב שיצטרך להתמודד עם פציעותיו, אולי עם פגיעה שיהיה קשה להתאושש ממנה, עם הנזק הכספי לאופנוע ולפרנסתו, ועם ההשלכות של הפעולה של הנהג. רוכב חכם יכול היה להימנע מהסיטואציה הזו מלכתחילה.

"אי אפשר לתקן את כל העולם ואי אפשר למנוע כל תאונה!" תגידו לעצמכם. נכון, אבל את התאונות האלה אפשר למנוע בקלות יחסית, אז למה שלא נתחיל כאן ואז נדאג לטפל בכל שאר העוולות בעולם.

איך? הנה, קחו מאמר שיעזור לכם בקצת תובנות. מומלץ ללמוד מזה ולהשליך על ההתנהגות הפרטית שלנו כרוכבים.

קודם כל נניח הנחת יסוד מהותית על השולחן:

חובה על כל רוכב או רוכבת להניח שכל הנהגים סביבו ולפניו עסוקים כל הזמן בטלפון, דעתם מוסחת כל הזמן, הפוקוס שלהם הוא לא על הכביש, ושהם אף פעם לא שמים לב למה שקורה על הכביש.

ברגע שמבינים את זה, אז כל התנהגות, גם הכי חסרת היגיון והזוייה – הופכת להיות אפשרית. אולי הנהג שבדיוק היה עסוק בוואטסאפ או בשיחת טלפון חשובה עם הבוס שלו, פתאום שמע את אפליקציית ווייז אומרת לו "צא עכשיו במחלף". יש מצב שהנהג שבדיוק צפה בקליפ האחרון של <הכנס שם של זמרת ממש מצליחה> ביוטיוב שם לפתע לב שהוא מפספס את היציאה, ואז לא רק שהוא יאחר להוציא את הילדים מהגן אלא גם יחטוף מאישתו. אם זה המצב, ואם הנהג יופתע, יש מצב שהוא יחליט שהוא חייב לצאת במחלף כאן ועכשיו, ונראה שזה בדיוק מה שקרה כאן. במקרה כזה, לנהג לא תהיה בכלל זמן או יכולת לבדוק את סביבתו, והוא פשוט יצא, על אפם וחמתם של כל הנהגים האחרים, גם אם זה אומר נהיגה באלכסון לרוחב 4 נתיבים. המשך…

בשנים האחרונות אנו עדים לכניסה של מוצרים למיגון רוכבים שמיועדים להגנה אקטיבית על הרוכב, דהיינו כאלה שמבצעים פעולה יזומה מסויימת שמטרתה היא להגביר את ההגנה, בניגוד למוצרים ה"מסורתיים" שעשו את עבודתם בצורה סטטית.

עידכון יולי 2022: לרשימת המוצרים נוסף המוצר של Spark. ראו מטה.

עידכון ספטמבר 2022: עודכן מחיר התחזוקה לווסט טק-אייר 5 של אלפינסטרס.

עידכון יוני 2025: יצרניות שונות כמו אלפינסטארס ודיינזה יצאו עם מוצרים מתנפחים חדשים ומעודכנים כגון Tech-Air 5 Plasma של אלפינסטארס וה-Smart Jacket החדש של דיינזה. הם כרגע לא מופיעים בדף זה, אבל אעדכן עליהם בהמשך כשיגיעו לשוק הישראלי.

מהו ווסט מתנפח?

מוצרים הגנה אלה הם בצורת אפוד (וסט), או מעיל רכיבה, או חליפת רכיבה – בין אם כמוצר נפרד מהמעיל או החליפה, ובין אם כחלק מובנה בתוך המעיל או החליפה – שמתנפחים בעת תאונה ומייצרים מעין כרית אוויר או שכבת הגנה נוספת על גופו של הרוכב. לצורך פשטות העניין, אתייחס למוצרים כ"אפוד" או "אפוד מתנפח", גם אם הוא מובנה בתוך מעיל או חליפת רכיבה.

איך פועל ווסט מתנפח?

אפוד מתנפח (או מעיל המכיל אלמנט מתנפח) הוא מוצר לביש לחלק הגוף העליון המכיל מספר כריות אוויר הנמצאות במצב שטוח ולא מנופח, בתוך בד, עור, רשת או חומר אחר השומר על צורתו. כריות אוויר אלה יכולות להתנפח בתוך פרק זמן X (נדון בזה תיכף) על ידי נקירה או הפעלה של מיכל גז אחד או יותר שמשתחרר במהירות אל תוך כריות האוויר המתנפחות, ואשר משמשות כחוצץ בין גופו של הרוכב לבין עצם אחר – רכב, כביש או כל מכשול אחר. הנקירה של מיכל הלחץ מתבצעת כאשר מנגנון מסויים מופעל (וגם בזה נדון מיד). ללא הפעלתו של מנגנון הנקירה לא יתבצע שיחרור גז, והאפוד לא יתנפח.

בדיוק כמו בכריות אוויר במכונית, גם כאן, הרעיון הוא שכעת, כשהאפוד מנופח, הרוכב מוגן יותר וכשהוא נחבט או פוגע בעצם הזר או בארץ, כריות האוויר יעשו את שלהן וירככו את החבטה שחוטף גופו של הרוכב, וימנעו נזק בכלל או נזק קשה יותר (כמובן תלוי באופי הפגיעה). לדברי אחד היצרנים, מכון מחקר שויצרי בדק ומצא שמיגון הגב המתקבל כתוצאה משימוש בכריות אוויר במוצר הספציפי שלו מקביל לשימוש בלא פחות מ- 18 מגיני גב קונבנציונליים תקניים.

יש שני מנגנוני הפעלה עיקריים למוצרי הגנה מתנפחים: מנגנון מכאני פשוט המופעל באמצעות משיכת כבל, ומנגנון דיגיטלי מבוסס מחשב + חיישנים.

נרחיב על כך מיד למטה.

איזה מוצרים קיימים בשוק?

יש מספר יצרנים המציעים כל אחד סוג אחד או יותר של מוצרים הנכנסים לקטגוריות מוצרי הגנה מתנפחים. במהלך מאמר זה נעבור על מוצרים של החברות הבאות (לפי סדר א"ב):

• Alpinestars
• Dainese
• Furygan
• Helite
• Hit-Air
• Red, Cat2Moto
• Spark

אמל"ק: זה מאמר ארוך גם בקנה מידה של האתר הזה. אם בא לכם להבין את הכל – תקראו את הכל. אם אתם רוצים להגיע ישר לתיאור המוצרים – גללו מטה.

זה לא סוד שבמהלך התאונה שלי בפברואר 2017 עברתי פגיעה מאוד טראומטית בגוף, וספציפית בעמוד השדרה (היו פגיעות נוספות, אבל הן לא רלוונטיות למאמר זה), פגיעה שגרמה לי כמעט לאבד את היכולת להזיז את הרגליים, ורק בעקבות ניתוחים מסובכים הצליחו לתקן אותי, למזלי (אם כי מי שראה אותי מאז יודע שנותרה בי פגיעה מהותית ונכות לצמיתות שמונעת ממני ללכת ולתפקד בצורה תקינה). למרות שבאותו יום רכבתי בצורה ממוגנת מלאה כהרגלי בקודש (מעיל ממוגן + מיגון גב, מכנסי רכיבה ממוגנים, מגפי רכיבה קצרים, כפפות וכמובן קסדה מצויינת), אני משוכנע למדי שלו הייתי לבוש באפוד מתנפח בזמן התאונה, יתכן שהפגיעה שלי היתה הרבה יותר קלה.

מאז 2017 נכנסו לשוק בישראל מספר יצרנים עם מוצרים אקטיביים כפי שנסקור מיד, וכיוון שאני רואה את החזרה לרכיבה כחלק מתהליך השיקום שלי, הבנתי שעדיף לי לרכוש אפוד מתנפח בהקדם האפשרי כדי להגביר את ההגנה על גופי. לצורך העניין ביצעתי בדיקה מקיפה של המוצרים המוצעים למכירה בישראל, והממצאים מונחים כאן לפניכם.

הערה סופר חשובה: אין במאמר זה משום המלצה על מוצר אחד ספציפי ואין כאן דעה אישית שלי. שכל אחד יקרא, יסכם לעצמו את הנתונים, ויחליט לעצמו מה מתאים לו לרכוש. לא משנה מה אתם קונים, העיקר תרכבו ממוגנים! המחירים המצויינים כאן נכונים אך ורק ליום כתיבת מאמר זה, ויתכן שבעתיד מחירים אלה ישתנו כלפי מטה או כלפי מעלה. אציין גם שאין לי שום זיקה, קשר או אינטרס לטובת אף אחד מהמוצרים (או יבואנים של מוצרים אלה).

נתחיל בבסיס:

הצורך במיגון לרוכבי אופנוע

נשמע הגיוני, לא? זהו שרוכבים רבים בכלל לא מודעים לצורך במיגון. בעוד שנהגי ונוסעי מכוניות מוגנים בפני חלק מהפגיעות מעצם היותם בתוך "כלוב" מתכת, חגורים בחגורת בטיחות ואולי מוגנים באמצעות כריות אוויר – הרי שרוכבי אופנוע חשופים לחלוטין למפגעים שונים, החל מהחלקה עצמית (או כתוצאה מגורם זר), דרך פגיעה של או בכלי רכב, אופנוע אחר, אופניים או הולך רגל. לכן, רוכבי אופנוע צריכים לנקוט במירב המאמצים כדי לשפר את הסיכוי שלהם לשרוד פגיעה כזו.

לרוכב יש מספר אמצעים בהם הוא יכול להשתמש כדי להגן על עצמו, וכמינימום כולנו (בישראל לפחות) מחוייבים לחבוש קסדה. אבל מעבר לקסדה רצוי שגם נלבש אמצעי מיגון נוספים כמו מעיל רכיבה ממוגן, כפפות רכיבה, מכנסי רכיבה ממוגנים, ונעלי/מגפי רכיבה ממוגנים – כל אחד משמש כמגן לאזור אחר של הגוף (ונשים בצד לרגע את הצ'וח הממוצע שחושב שהעור שלו הוא אחלה מיגון, או את רוכב הקאסטום המזדקן שחושב ש-וסט עם לוגו של נשר על גוף חשוף הוא אמצעי מיגון. הוא לא.)

המשך…

"היי מיצו, שאלה. יש כל מיני עצות באינטרנט לגבי חיבור מגנט חזק בגחון בכדי להפעיל רמזורים סרבנים. עובד הדבר הזה?" זו שאלה ששלחו אלי לאחרונה, ולמרות שעניתי בעבר מספר פעמים רב על אותה שאלה בדיוק, החלטתי הפעם לייצר מזה אייטם – שיהיה קל להפנות אליו אנשים שישאלו בעתיד.

קודם כל – הסבר על רגל אחת:

ברמזורים רבים קיימת מערכת בקרת תנועה המווסתת את פעילות הרמזורים (כלומר קובעת מתי הם אדומים ומתי הם הופכים לירוק).כשמדובר ברמזורים הנמצאים בצמתים בהם אין תנועה רבה לכיוון הרלוונטי (בעיקר לפנייה שמאלה, אבל לא רק), מותקנת באספלט הסמוך לקו העצירה של אותו רמזור מערכת המזהה את נוכחותו של כלי רכב בצומת, ובהתאם לכך מפעילה את האור הירוק לאותו כיוון. לעיתים ההפעלה היא מיידית, ולעיתים היא מחייבת המתנה של מחזור אור נוסף – אבל זה העיקרון, ובגדול מטרתה של המערכת היא לשפר את זרימת התנועה בגישות לצמתים לאורך הציר הראשי.

איפה הבעיה? חיישנים אלה המוטמעים בצורת לולאות בתוך האספלט (ניתן לראות קווי חירוץ בסמוך לנקודת העצירה) מופעלים על ידי נוכחותו של גוף מתכתי מעליהם, וברגע שהם חשים את העניין, הטריגר מופעל והאור בסופו של דבר יהפוך לירוק (הם אינם מופעלים על ידי משקל, בניגוד לדעה הרווחת). אלא מה, בכלי-רכב דו-גלגליים רבים בהם יש הרבה פלסטיקה ומעט (יחסית) מתכות, אין די כדי להפעיל את אותם חיישנים (מכאן הביטוי "דל מתכת"), וכך יוצא שאותו רוכבי דו"ג תקועים ברמזור במשך כמה מחזורים עד שכלי רכב אחר מגיע מאחוריהם ומציל אותם.

המשך…

במהלך הכנות לטיול מועדון דוקאטי הכנתי לעצמי את נקודות העצירה ותדלוק של המסלול, ותוך כדי כך חשבתי לשתף אתכם בטיפ נחמד שאני אישית עושה בו שימוש לטובת כל סוג מידע אחר שאני רוצה שיהיה לי נגיש בקלות בהווה או בעתיד כשאצטרך אותו.

יש מצב שחלקכם מכיר את זה, אבל אני בטוח שיש עוד המון שלא. לכן קחו לעצמכם 2 דקות לקרוא את זה, זה יכול לעזור.

קבוצת וואטסאפ שלכם עם עצמכם בלבד.

בדיוק מה ששמעתם. תבנו לעצמכם קבוצת וואטסאפ עם עצמכם בלבד בתור חבר בקבוצה.

מה? למה? איך? פשוט מאוד:

קודם כל מתחילים עם בניית קבוצה שבה יש מישהו נוסף פרט לכם (וואטסאפ לא יתן לכם להמשיך אם לא יהיו לפחות 2 חברים בקבוצה). זה יכול להיות חבר, בן/בת זוג, או מספר נוסף שלכם אם בא לכם. אתם צריכים את זה לשניה בלבד, מיד תעיפו אותו מהקבוצה.

תקראו לקבוצה איך שבא לכם, ושימו לה איזה אייקון שבא לכם. אני משתמש בשם שהוא משמעותי לתפקידה של אותה קבוצה, והאייקון שאני שם ברור וקל למציאה. חשוב שתזכרו את השם, כך תוכלו לחזור אליו בקצרה ע"י חיפוש בשורת החיפוש של וואטסאפ.

אחרי שהקבוצה נבנתה – העיפו את הבנאדם השני וכך תישארו בה לבדכם.

כעת יש לכם קבוצה שאתם החבר היחיד בה.

עכשיו אתם יכולים להתחיל להשתמש בקבוצה הזו כמעין יומן פרטי, מחסן שבו אפשר לאחסן פריטים, או מעין לוח תזכורות.

כשאני מחפש אייטמים שמתחילים ב"אני ועצמי", אני מקבל את הקבוצות שלי:

המשך…

בישראל נהוג לרכוב לאורך כל השנה, כך שרובנו המוחלט לא חווה תקופות השבתה של האופנועים שלנו.

ובכל זאת, המצב היום – שונה מהותית: עקב מגיפת הקורונה שעושה רושם שרק הולכת ומתגברת, ובהתחשב בהגבלות שיוטלו בקרוב על ידי משרד הבריאות – האופנועים שלנו עומדים וימשיכו לעמוד בימים ובשבועות הקרובים ללא שימוש, פרט כמובן לנסיעות חיוניות. אנחנו כולנו מקווים שזה יגמר בקרוב, אבל בינינו אם אפשר ללמוד מהסינים, אז יש מצב שהתקופה הזו תימשך יותר מחודש, ואולי אפילו יותר מחודשיים.

מהם הטיפים שלכם, רצוי בליווי מידע טכני להעמדת האופנוע לתקופה של חודש או חודשיים?

הערה: חלק מהטיפים האלה עלולים להישמע לכם מוגזמים. נכון, רובנו לא מתכננים להעמיד את האופנוע למשך חצי שנה. עם זאת, המצב הנוכחי לא ידוע, ואף אחד לא יודע כמה זמן באמת נדרש להיות מבודדים ותקועים בבית. קחו את המידע, תעשו עם זה מה שנראה לכם טוב.

הנה חלק מהטיפים שלי:

• מלאו מיכל דלק עד סופו (אבל עד סופו) וזאת על מנת למנוע חשיפה של פנים המיכל ללחות ולקורוזיה. עם זאת, חשוב לציין שדלק נוטה לספוח לחות מן האוויר. לכן, אם המצב ימשך יותר מכמה חודשים ובמידה ולא השתמשתם כלל באופנוע לאורך כל התקופה הזו, רצוי לרוקן את המיכל ולמלא חדש לפני שחוזרים לרכוב, כיוון שהדלק שכרגע נמצא במיכל עלול להכיל לחות שתפגע בתפקודי המנוע.
• בדקו שמן ומלאו לפי הצורך (אם מחליפים שמן כחלק מטיפול ביתי, מחזרו את השמן בהתאם לתקנות, לא לשפוך סתם).
• נצלו את ההזדמנות והחליפו נוזלי בלם/קלאץ' הידראולי וקירור (אם יש לכם את הידע והכלים, אם לא, לא לשחק בבטיחות שלכם).
• נקו ושמנו שרשרת, ומתחו אם יש צורך (שוב, רק אם אתם יודעים איך).
• רססו קצת חומר מונע חלודה על האגזוז והצנרת שיוצאת מהמנוע, קצת בתוך הדוד, וסתמו את פתח הפליטה באמצעות סמרטוט כדי למנוע התנחלות של כל מיני יצורים בתוכו (לא לשכוח להוציא אותו אחר כך).
• בדקו לחצי אוויר ומלאו לפי הצורך.
• העמידו את האופנוע על ג'ק אמצע, ואם אפשר גם על ג'ק קדמי כדי להפריד צמיגים מהקרקע.
• במידה ולא העמדתם את האופנוע באוויר ובמידה וכן יש מגע בין הצמיגים לארץ – רצוי לעשות סיבוב קטן של הגלגל מעת לעת כדי למנוע הפעלת לחץ על הגומי רק בנקודה אחת.
• חברו למטען חיצוני ייעודי. אם אין לכם חיבור חשמל קרוב, שווה לשקול לפרק לגמרי את המצבר מהאופנוע, לקחת אותו הביתה, ולהשאיר מחובר למטען ייעודי (כזה שיודע להפסיק לטעון כשהמצבר מלא).
• נקו את האופנוע מלכלוך ובוץ שאולי הצטבר עליו.
• מרחו שכבת ווקס או חומר שומר צבע/פלסטיקה אחר.
• כסו היטב, קשרו את הכיסוי, ודאגו שלא יכנסו חתולים מלמטה.
• אם אתם מאחסנים בתוך חניה סגורה, דאגו שיהיה לה איוורור מתאים.
• נעלו היטב את האופנוע.
• אפשר לשקול להקפיא את ביטוח חובה (אם אתם מוצאים לנכון, לעיתים העלות של ההקפאה גבוהה מדי, שווה לבדוק מול סוכן הביטוח שלכם).

יש לכם עוד? יאללה שוט.

כפי שרוב הרוכבים יודעים, מאז שנת 2008 קיים מעין הסכם ג'נטלמני (או הסכמה בשתיקה) בין משטרת התנועה לבין נציגי הרוכבים (בהובלתו של מועדון האופנועים הישראלי) לפיו בעת קיומו של פקק תנועה ו/או תנועה המזדחלת באיטיות על כביש מהיר שבו יש שול ימני (לדוגמה – נתיבי איילון, כביש 4, כביש 5, כביש 1 וכו'), תתיר המשטרה לרוכבי דו"ג לרכוב על שול ימין בלבד בצורה זהירה, איטית, מתחשבת וללא השתוללות.

מדובר בהבנה בין המשטרה לרוכבים, והנחיה פנימית שלה לא לאכוף עבירות אלה. בניגוד למה שחלק מהרוכבים חושבים, הרכיבה בשול ימין איננה חוקית כיוון שהסטטוס החוקי של פעולה זו מעולם לא השתנה. אלא שלפי הסדר זה, כל עוד תנאים אלה מתקיימים, המשטרה לא נהגה לאכוף את החוק המונע נסיעה בשול ימין.

חשוב להזכיר ששול שמאל (שחוקית כלל לא נחשב כשול) אסור לחלוטין לתנועה, וכל מי שרוכב עליו מסתכן בקבלת דו"ח – ובצדק מוחלט.

עם זאת, בשנת 2019 חווינו כולנו עלייה משמעותית בכמות ההרוגים בקרב רוכבי הדו-גלגלי לעומת שנים קודמות, כשחלקן של תאונות קטלניות אלה התרחשו בשוליים.

כתוצאה מכך, ועל פי מכתב רשמי של משטרת התנועה מתאריך 21.11.19, נראה שהמשטרה בדרך לבטל הסכם זה.

מתאריך 22.11.19, כך עולה מהמכתב, תתחיל המשטרה לאכוף את עבירה 6680 כנגד כל רוכב דו"ג שיסע בשול ימין, עבירה שחל עליה קנס של 250 ש"ח ו- 0 נקודות: "נהגת ברכב הנ"ל ונסעת שלא בכביש במקום בו קיים כביש (כולל נהיגה על שול), בניגוד לתקנה 33 (א) לתקנות התעבורה."

האם הרוכבים שגם כך מסתכנים בעת הנסיעה בפקקים יסתכנו כעת הרבה יותר בהיותם חשופים לפגיעה מכל הכיוונים ולא רק על השול? האם במעשה זה תביא המשטרה, במו ידיה, לגידול נוסף בכמות ההרוגים מקרב רוכבי הדו-גלגלי? ימים יגידו.

סעו בזהירות.

הנה כמה תזכורות למה שהיה כאן בעבר:

תזכורת לרוכבים על השוליים

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2

תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 3

המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס

את הקוראים של הסיפור הזה אפשר לחלק לשלושה, כמו כל דבר בצבא ומכאן ההשלכה הישירה על החברה הישראלית:

1. אלה שמכירים את החוק בנושא
2. אלה שמכירים את החוק בנושא ומשתינים עליו בקשת ביודעין
3. אלה שאין להם מושג על מה מדובר

אז הנה (במקרה ואתם נמנים בקבוצה השלישית): איי התנועה המצויירים (הזברות) בהשתלבויות וביציאות במחלפים הינם תמרור לכל דבר – במקרה זה, תמרור 815 (לשעבר תמרור ד-14) – וחל איסור על נהגים ורוכבים לעלות עליהם בנסיעה.

(התמונה מפורום קטנועים בתפוז)

האיסור לנסיעה על אי תנועה "רגיל" נשמע אולי הגיוני במוחם של רוב הנהגים הנורמטיבים (אמרתי "נורמטיבים"), ולא היה עולה על דעתם לעלות בשני גלגלים או יותר על אי תנועה שכזה כדי לחתוך פקק או לקצר פניה. אלא שברגע שאי התנועה מפסיק להיות בנוי ובולט מהכביש והופך להיות מצוייר (אותה "זברה"), הוא לפתע הופך להיות מותר לכל אדם ובהמה – לפחות בעיני נהגים רבים (גם הנורמטיבים שבהם) – ובטח שבטח אצלנו הרוכבים. שהרי הוא "כולה ציור על הכביש". לא?

אז זהו שלא.

המשך…

פנצ'ר באופנוע? מעצבן במיוחד. פעם, בימי הווספות שהיו עשויות ממתכת ולגברים שהיו רוכבים עליהן היתה יד שמאל מברזל (עקב החלפת ההילוכים ביד) – הפתרון היה פשוט. עוצרים, מחליפים צמיג רזרבי, והיידה לדרך (פלוס ידיים מאוד מאוד מלוכלכות). אבל היום אין יותר אופנועים או קטנועים עם גלגלים רזרביים, וכיוון שכך, כל תקר בגלגלי הדו"ג עלול לתקוע את הרוכב/ת באמצע שומקום ללא שום יכולת תנועה.

"רגע, אבל יש פאסט!" יגידו חלק מהקוראים. נכון, יש פאסט (או תרסיסי נוזל דומים), אבל הם טובים רק לחלק קטן של התקרים, ובכל מקרה, אם החור פעור לרווחה בצמיג, הפאסט לא יוכל לסתום אותו בצורה אפקטיבית והוא פשוט ישפריץ לכל עבר. אל תבנו על הפאסט להציל אתכם (שווה גם לגלול למטה להערה חשובה בנושא פאסט).

אז מה עושים? כאחד שנתקע פה ושם בעצמו במצבים כאלה, או שרכב עם חבר'ה שהם עצמם נתקעו בגלל תקר, בניתי ערכה אולטימטיבית לתיקון תקרים, והרי ההמלצה שלי לפניכם:

הערה סופר חשובה #1: כל האמור לעיל תופס לצמיגי טיובלס (דהיינו ללא פנימית) והוא מתאים לרוב המכריע של דגמי דוקאטי (לא בטוחים? תשאלו). אם יש לכם צמיג עם פנימית (כמו ברוב אופנועי השטח) – הערכות האלה לא יעזרו לכם.

הערה סופר חשובה #2: כל האמור לעיל רלוונטי בפנצ'רים שבהם ניתן לתקן את הצמיג ולהמשיך לנסוע. אם הצמיג קרוע, מרוטש, אם החור ענק מדי, אם הצמיג גמור – אז מן הסתם לא תהיה לכם ברירה אלא לעבור ל- Plan B.

הערה סופר חשובה #3: אחרי תיקון ואחרי שהגעתם הביתה בשלום, חובה להגיע לבעל מקצוע מומחה בתחום כדי שיאבחן את התקר, ואם צריך להחליף את התיקון בתיקון קבוע יותר. אם אין ברירה, תצטרכו להחליף גם את הצמיג (במקרים בהם יש קרע בדופן או במקרה והיו בצמיג כבר שני תיקונים במרחק קטן זה מזה). אל תשחקו עם החיים שלכם!

פטריות או תולעים?

מה ההבדל? תולעים שמחדירים לתוך הצמיג פוסלות בוודאות גבוהה מאוד את הצמיג להמשך שימוש, וזאת בגלל שהן לרוב בעובי שהוא מעל למותר לתיקון צמיג. בנוסף, יש סבירות גבוהה שהן יקרעו רצועות מתכת בתוך הצמיג בעת החדרתן עם כלי מתכת משונן.

לעומתן פטריות – בניגוד לתולעים – מאפשרות לכם לרוב לתקן את הצמיג מבלי לקרוע את הגומי ומבלי לפעור בתוכו חור גדול מהקוטר המותר לתיקון, ומבלי לקרוע את רצועות המתכת בתוכו. כך שתיאורטית, אחרי שתגיעו הביתה ותסעו לפנצ'רמאכער שיתקן לכם את הצמיג עם פטריה קבועה, סביר להניח שתוכלו להמשיך להשתמש בצמיג הזה ולא תהיו מחוייבים להחליף אותו בהכרח (אלא אם הצמיג פסול מלכתחילה, ראו הערה סופר חשובה #3 למעלה!). אם החור הוא גדול מאוד וצריך, אפשר לדחוף לחור שתי פטריות.

בכל מקרה – תיקון דרך איננו תיקון קבע! הקפידו לתקן את הצמיג אצל בעל מקצוע מורשה שיכניס פטרייה (מה שכמובן דורש פירוק מהג'אנט).

אוקיי אז איך מתקנים? 

אני שמח ששאלתם. אלה הפריטים שאתם חייבים להחזיק באופנוע שלכם. שימו בארגז, שימו במזוודות צד, שימו בתיק זנב, שימו מתחת למושב אם יש מקום, אבל אל תשאירו את זה בבית כי זה לא ממש יעזור לכם בעת צרה…

הערה: הלינקים האלה עלולים להפסיק לעבוד בשלב מסויים ואני לא אתחזק אותם. אם הלינק לא עובד לכם, חפשו באופן עצמאי את הפריט הזה באיביי או אמזון (ותעשו לעצמכם טובה – אל תתפשרו על שום מוצר אחר, אתם תודו לי אחר כך):

ערכת Dyna-Plug ייעודית לאופנוע

ערכה זו כוללת 8 פטריות שלא פוסלות צמיג. זו הערכה האולטימטיבית, קצת יקרה אבל אין משהו טוב יותר מזה, באחריות. נכנסת בקלות לפאוץ' או מתחת למושב האופנוע. ניתן לקנות מילוי חוזר אם צריך. אל תקנו סתם ערכה, חפשו את הדגם הזה הספציפי:

לרכישה באמזון

המשך…

בעבר העליתי פוסטים שימושיים שעזרו למשתמשים בשני הגלאים המובילים בישראל להגדירם לעבודה בישראל:

הגדרת Valentine One

הגדרת Passport 9500ix

כעת הגיע הזמן להעלות פוסט דומה עבור גלאי מצויין נוסף, גם הוא ממשפחת מוצרי Escort – הוא ה- RedLine EX אשר גם הוא מתאים כמובן לעבודה גם בישראל עם אמצעי האכיפה הנמצאים בשימוש בידי משטרת ישראל.

חשוב לציין – היצרן מבדיל בין גרסאות אמריקאיות של הגלאי לבין גרסאות בינלאומיות. לכן, מכשיר RedLine EX אשר נרכש בארה"ב לא יוכל לעבוד בישראל בצורה תקינה, ובסיס הנתונים שבו לא יוכל לעבוד בישראל. קחו זאת בחשבון כשאתם מתפתים לרכוש גלאי כזה מיד שניה או מאיביי למרות המחיר המוזל. המקום הבטוח ביותר לרכישת מכשיר פספורט הוא דרך היבואן הרשמי בישראל – אפריל טקליין – ו/או דרך אחד המפיצים הרשמיים שלהם.

לאחר רכישת הגלאי והתקנתו יש לבדוק את ההגדרות איתן הוא הגיע מהמפעל, ובמידת הצורך – לשנות את חלקן או כולן.

המשך…

זו עוד שאלה שעולה מעת לעת בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ. רמת חוסר ההבנה בתחום היא גדולה, ומספר הדעות של אנשים "מבינים" היא גדולה, כשכל אחד מביא הסברים מלומדים שונים להוכחת התזה שלו.

כדי להסיר מעט את הערפל וכדי לשמש כנקודת הפנייה אחת לכל העניין, כתבתי עבורכם סט מתומצת של כמה המלצות בנושא תחזוקת שרשרת. תרגישו חופשי לשתף כשמישהו מעלה את השאלה.

כמו שידוע לכם (או לא), ישנן מספר סוגי שרשראות בשימוש באופנועים. הנפוצה ביותר בהן היא שרשרת מסוג O-ring. נכון שיש גם סוגים נוספים של שרשראות, אבל מכיוון שרובם המכריע של אופנועי הכביש עושים שימוש בשרשרת מסוג זה, אתייחס אליה באופן ספציפי.

לשרשרת מסוג זה יש מספר מרכיבים: החוליות הבנויות מיחידה חיצונית ויחידה פנימית (Plates) המחוברות ביניהן באמצעות הפין שעובר דרך רולר (שהוא החלק שמתגלגל מעל השיניים של גלגלי השיניים). החיבור הזה אטום על ידי שתי טבעות סיליקון (O-rings), אחת בכל צד, השומרות על חומר הסיכה המובנה בתוכן ומונעות כניסת לכלוך.

שרשראות לאופנועים (ובכלל לציודים מכאניים) מגיעות במגוון דרגות חוזק ומיועדת לעמוד בעומסים מסוגים שונים. יצרן האופנוע שלכם קבע את סוג השרשרת שמתאימה לאופנוע, ולרוב גם ציין פרטים טכניים נוספים הקשורים לשרשרת, והם כתובים, לרוב, בספר האופנוע.

קודם כל ולפני הכל אנחנו חייבים להכיר, להבין ולהפנים שהשרשרת היא הרכיב המכאני שמעביר את הכוח (העצום) מהמנוע של האופנוע אל הגלגל האחורי. אם היא תכשל, יש סיכוי לא רע שהלך עליכם, בין אם כתוצאה מפציעה גופנית, או נזק לאופנוע שעלול להגיע לפגיעה במנוע עצמו ואפילו התרסקות של האופנוע. שמרו על השרשרת שלכם כמו שאתם שומרים על עצמכם.

בואו נתחיל.

בגדול – אלה הן ההמלצות הגופות לתחזוקת שרשרת נכונה, בלי קשר לסוג אופנוע:

הקפידו לשמן את השרשרת עם חומר שימון ייעודי אחת לכמה רכיבות או לפחות אחת ל- 500 ק"מ. היצרן של השרשרת יודע הכי טוב, יותר ממני, עם איזה חומרים רצוי לשמן. תקראו מה הוא כותב על האריזה. יש חומרים בספריי, יש חומרים נוזליים, ויש חומרים בצורת משחה. יש שקופים, יש לבנים, ויש בקצף. לא משנה באיזה מהם נוח לכם להשתמש, העיקר שתשתמשו בחומר ייעודי המתאים לשרשרת ולא בכל מיני תרופות סבתא.

אני מאוד אוהב את המשחה של מוטול, אבל כל אחד עם מה שעושה לו נעים בגב:

אגב, אם אין לכם חומר שימון ואתם ממש חייבים לשמן, שמן גיר הוא גם אופציה, אבל הוא הרבה פחות דביק ולמעשה יעוף מהר מאוד וילכלך לכם את כל האופנוע. מצד שני, הוא זול למדי.

המשך…

קיבלתם דו"ח משטרה – מה עושים עם זה עכשיו? לשלם? לא לשלם? מה האופציות העומדות בפני הנהג? אנסה לסקור אותן כאן לטובת הקוראים.

חשוב לציין שאני אינני עורך דין ולכן אני קודם כל ממליץ לגשת לקבל ייעוץ מקצועי ממי שמוסמך לעשות זאת. כל האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ראוי ואין לראותו ככזה.

דרך המלך – תשלום הדו"ח

ראשית, הדרך הפשוטה ביותר להיפטר מהדו"ח המשטרתי היא כמובן האופציה הכי מתסכלת, והיא – לשלם את הדו"ח. כואב בכיס, אבל התשלום הוא כמו פלסטר – משלמים במכה וזה כואב פחות.

עם זאת, עליכם לזכור שמרגע ששילמתם על הדו"ח החוק רואה בנהג כמי שהודה בביצוע העבירה, והוא אינו יכול לטעון לחפותו, לא לבקש להמיר אותו, ולא לבקש להישפט עליו לאחר מכן.

בנוסף, מעבר לאלמנט הכספי הכרוך בתשלום הדו"ח(ות) שעלול(ים) להגיע גם לאלפי שקלים – למשל במקרה של ריבוי דו"חות מהירות ממצלמות א-3 שנשלחו באיחור לנהג – על הנהג לשקול גם את המרכיב של נקודות החובה ברישיון הנהיגה שלו, וריבוי נקודות שעלול להוביל לקורס נהיגה מונעת ובמקרים קשים יותר – אף לפסילת הרישיון. לכן רצוי לא להקל ראש במשמעות החוקית של תשלום הדו"ח מבלי לבדוק קודם האם לא ניתן לפעול בדרך אחרת (ניתן לבדוק מצב נקודות במוקד המידע של משרד התחבורה בטלפון 5678*).

את הדו"ח ניתן לשלם בסכום המקורי שלו בתוך התקופה הקבועה בחוק של 90 יום. לאחר מכן חלה על הסכום המקורי ריבית ותוספת פיגורים – 50% מיד עם פקיעת המועד החוקי לתשלום, ולאחר מכן עוד 5% מדי 6 חודשים.

בקשה להישפט – שיטת מצליח

האופציה השניה היא בקשה להישפט על הדו"ח – בעיקר כשאתם מאמינים בחפותכם ויש לכם הוכחות לכך. למשל שוטר שטוען שלא עצרתם בעצור, בעוד שלא היה לו שדה ראיה מתאים, ולכם יש מצלמת רכב שמוכיחה שכן עצרתם, תמרור לא חוקי או חסר, התנהגות לא ראויה של השוטר וכיוב'. לעיתים, הדו"ח עצמו

במקרה זה החוק מאפשר לנהג לבקש להישפט וזאת בטרם עברו 90 הימים לתשלום הדו"ח.

המשך…

יש כמה מאמרים שכתבתי כאן באתר שמקורם היה בשאלות של רוכבים שכתבו לי בפרטי, בפייסבוק או בתגובות באתר. אבל יש כמה מאמרים שמקורם היה ניסיון להכניס קצת בינה בקדקד הצפוף של חלק מהרוכבים, שמשום מה, מאיזו סיבה לא ברורה, מתעקשים לעשות דברים בצורה עקומה.

או שהם פשוט לא יודעים יותר טוב (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

או שהם חושבים שהם יודעים יותר טוב מכל האחרים.

הנה כמה נקודות למחשבה. ואם הצלחתי לשנות התנהגות אצל רוכב או רוכבת אחת – דיינו!

במידה וזה לא ברור – הכותרות הבאות הן הדרך הלא נכונה לעשות את זה.

חניה עם הפנים פנימה

הגעתם לנקודת החניה שלכם. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להזיז את האופנוע קצת קדימה או קצת אחורה, ובינגו, אתם במקום. בין אם זו חניה לשניה וחצי, ובין אם לשבוע. האם החניתם את האופנוע כך שהיציאה מהחניה תהיה לכם קלה? האם כל מה שאתם צריכים זה להניע, לשלב להילוך, ולנסוע קדימה? או שמא חניתם כך שכדי לצאת אתם צריכים לתמרן חצי שעה ברברס, בעליה, בניסיון לדחוף את האופנוע נגד כח הכבידה רק כדי לצאת מהחניה?

אם תתרגלו – בכל פעם – לחנות את הכלי שלכם כך שהיציאה מהחניה תהיה לכם קלה, אז החיים שלכם יהיו קלים יותר.

עדיף להשקיע 5 דקות בתמרון כניסה לתוך חניה, מאשר להשקיע 5 דקות בניסיון לצאת מחניה. לא סתם נהגי שודים חונים עם הפנים קדימה.

אגב, ככל שהכביש או האספלט נמצא בשיפוע, כך חשוב יותר להיכנס לחניה כך שכוח הכבידה יהיה לעזרתכם ולא נגדכם. שלא תמצאו את עצמכם מנסים לדחוף אופנוע בזווית שתהיה לכם קשה. תחשבו לפני, כך יקל עליכם בהמשך.

הערה: נכון, לפעמים אתם ממש ממהרים להגיע לפגישה או להיכנס לבית עסק שעומד לסגור. במקרה כזה יש לכם פטור, תחנו מהר, תזיעו אחר כך. המשך…