התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה (הפול) השיק לאחרונה אזור אישי המאפשר למבוטחים לצפות בנתוני ביטוח החובה שלהם. כיוון שכולנו – כרוכבי אופנוע – נאלצים לבטח את הכלים שלנו בביטוח חובה דרך הפול, זוהי בהחלט התפתחות חיובית המשפרת את חווית השירות הלא כל כך קונסיסטנטית שאנו מקבלים מהם.
לא נותר לי אלא לבדוק את השירות.
ראשית, כדי להיכנס לפורטל האישי יש לגשת ללינק הבא:
https://pool-ishi.pool.org.il/login
אם אתם לא רוכבי מירוצים מקצועיים סביר להניח שלא שמעתם על FIM. וזה בסדר. FIM, או הפדרציה הבין-לאומית לרכיבה (Fédération Internationale de Motocyclisme) – הוא אירגון שקיים מעל מאה שנים (נוסד ב- 21 בדצמבר 1904), ומעבר לאירגון של מירוצים ולעשות את מה שאירגונים מהסוג הזה יודעים לעשות הכי טוב – ביורוקרטיה – הוא התנהל לעצמו די בעצלתיים מבלי להפריע לנו, הרוכבים "הרגילים" יותר מדי.
עד לאחרונה.
בשנת 2017 החליטו באירגון שרמת הבדיקות הנוכחית לבטיחות קסדות (שמבצעות באופן אינדיבידואלי על ידי גופים אחרים ומתבטאים בתקנים כמו UN ECE 22.05, Snell M2015, JIS T8133) אינה מספקת, ולכן החליטו שם במטה החברה בשוויץ לפרסם את תקן FRHPhe-01 או בשמו המלא FIM Racing Homologation Programme for Helmets (ולא, זו אינה שגיאת כתיב, זה האיות האנגלי/צרפתי המתחסד הזה…).
אגב, שווה גם לקרוא על העידכון האחרון לתקן האירופאי המחייב לקסדות – ECE 22.06
רגע, למה צריך תקן נוסף? האם התקנים הקיימים לא מספיק טובים?
התקנים הקיימים פותחו לפני שנים רבות, לפני פיתוחים טכנולוגיים חדשים שאיפשרו ייצור קסדות בטוחות יותר, ובעיקר – בתקופה שבה האופנועים היו שונים מאשר בימינו. הבדיקות אותם עוברות הקסדות במהלך התאמתן לתקנים הישנים אמנם מאפשרות לצרכן לדעת שהקסדה נחשבת בטוחה דיה וכי לא מדובר בתוצרת מדרכה באיזה כפר בסין (לא שזו בעיה עבור הסינים לזייף גם את התעודה שמראה שהקסדה עומדת, כאילו, בתקן), אבל בדיקות אלה הן מוגבלות מאוד בטיבן. לדוגמה, בחלק מהן מודדים השפעת נפילה של קסדה או פגיעת עצם קשיח בקסדה בנקודה אחת בלבד (לדוגמה בקודקוד) וריבאונד. בנוסף, הבדיקות אינן מכילות אלמנטים מציאותיים כמו גרירה על הארץ, שפשופים, וכן פגיעות סיבוביות.
FIM ביקשה לשנות זאת. באמצעות מידע מדעי שהצטבר לאורך השנים על הצורה והמבנה של הגולגולת והראש של אדם, התוכנית משלבת בדיקות בטיחות חדשות וחמורות יותר לקסדות המשמשות למירוצים רשמיים, והן אמורות להיות מחמירות יותר מאשר התקנים הקיימים לקסדות לשימוש רכיבת כביש.
באופן ספציפי, תקן FRHPhe-01 מכניס לראשונה בדיקות פגיעה אלכסוניות בזווית של 45 מעלות, מגיעות במספר מימדים (מה שנקרא בדיקות 6-D בניגוד לפגיעות במימד אחד או 1-D). בנוסף, הבדיקה מדמה בדיקות פגיעה במהירויות גבוהות יותר, בנקודות נוספות (בניגוד לבדיקת פגיעה אחת בלבד, כך שהבדיקה תדמה בצורה טובה יותר את פגיעת הקסדה באספלט וכן את הנזק הצפוי לה עקב החיכוך בו), ותוך כדי בדיקת רמת ספיגת האנרגיה של הקסדה באמצעות ראש "דמה" בעל ציפוי סיליקון המדמה בצורה אמיתית יותר את עובי העור האנושי.
למי שעדיין לא שמע, זהו הפודקאסט שהוקלט בתחילת אפריל על ידי ידידי בועז קורפל במסגרת רשת "עושים היסטוריה" של רן לוי ובו דיברתי קצת על רכיבה, על פעילות חברתית, על פורומים ורשתות חברתיות, ועל המיזם שבו אני מעורב – רייד ויז'ן.
מקווה שתהנו.
https://www.ranlevi.com/2020/04/08/rechev-safety-motorbikes
המשטרה מפעילה ניידות גלויות וסמויות העושות שימוש במכמונת מהירות מסוג "דבורה". בדצמבר 2019 פרסמתי כאן לראשונה שהדבורה נמצאת גם בשימוש באופנועים משטרתיים מסוג KTM Adventure 1290. עד כה לא היתה עדות רשמית לתפיסות משטרתיות באמצעות האופנועים הללו, אבל לפני מספר ימים פורסמה הודעת דובר משטרתית בזו הלשון:
דוברות המשטרה (אגף התנועה):
נהג תושב חורה בשנות ה-30 לחייו נתפס במהירות 225 קמ"ש בכביש 6
היום במסגרת המאבק בקטל בכבישים, בצל העיסוק באכיפה ובלימת התפשטות נגיף הקורונה, פעלו שוטרי אגף התנועה נגד עבירות מסכנות חיים בדגש לעבירות המהירות.
כאמור, בשעות הבוקר בעת הפעלת מכשיר הדבורה על כביש 6 באזור הדרום, נקלט רכב פרטי הנע במהירות חריגה מאוד של 225 קמ"ש לכיוון צפון. עם זיהוי הרכב כאשר הנהג מסכן את עצמו ואת ייתר הנהגים הנעים עמו בכביש, ביצעו השוטרים פעולות מהירות על מנת לעצור את הרכב, בהגיעו למחלף להבים נעצר ע"י מחסום משטרתי.
הנהג תושב חורה בשנות ה-30 לחייו עוכב לחקירה, בסיומה הובא לשיפוט מהיר ובימ"ש החליט להשאירו במעצר בית עד החלטה אחרת וכן, רישיון הנהיגה שלו נפסל עד תום ההליכים נגדו.
נמשיך באכיפה נחושה ובלתי מתפשרת נגד עבירות הגורמות לתאונות דרכים ולא נאפשר לנהגים לרמוס את החוק ברגל גסה.
מצ"ב תמונות קרדיט דוברות המשטרה
וזו התמונה הראשונה שצורפה להודעה:
לפני המכונית אנחנו רואים לפחות 2 אופנועים משטרתיים, אחד מצד ימין (הארגז) ואחד מצד שמאל (העמוד עם הצ'קלקה המשטרתית). רואים גם את הקסדה הלבנה שנחה, כנראה, על המראה של האופנוע השמאלי.
מזווית זו לא רואים באיזה דגם אופנוע מדובר, אבל התמקדות בארגז מצד ימין נותנת לנו רמזים.
התמונה השניה שצורפה להודעת המשטרה מעניינת הרבה יותר:
וכאן אפשר לראות את הפאנל של מכמונת הדבורה מסוג MPH Industries Bee III, ואפשר מיד לזהות שמדובר בדבורה שהותקנה על גבי אופנוע מסוג KTM Adventure 1290 משטרתי (כפי שציינתי בסקופ הזה). מכאן אנו עדים (לראשונה באופן פומבי) לשימוש מבצעי של דבורה על גבי אופנועי משטרה.
בצג האמצעי ניתן לראות את המהירות שבה, לכאורה, נמדד הרכב – 225 קמ"ש. ניתן גם לראות שהמדידה בוצעה במצב סטטי, דהיינו בזמן שהאופנוע עמד במקומו בצד הדרך. ולבסוף ניתן גם לראות שהמדידה בוצעה מהנתיב שבו נסע הרכב, דהיינו עם האנטנה האחורית של הדבורה, ולא הקדמית.
חודש מרץ 2020 חלף לו ועבר, וככל שרמת הסגר הנכפית על אזרחי ישראל (והעולם בכלל) הולכת ומחמירה, כך אנו עדים מן הסתם לכמות הולכת וקטנה של כלי רכב הנעים על כבישי ישראל. לפי הערכות, נפח התנועה ירד בכ- 70% (נכון לסוף מרץ).
משטרת התנועה פרסמה כי בחודש מרץ נרשמה הכמות הקטנה ביותר של תאונות דרכים קטלניות בשנים האחרונות – רק 12 תאונות עם הרוגים, וזאת בהשוואה ל- 24 במרץ 2019, 21 במרץ 2018, ו- 17 במרץ 2017.
גם בהשוואה לחודשים הקודמים השנה נרשמה ירידה משמעותית בכמות התאונות הקטלניות, ובגדול – שנת 2020 אמנם התחילה לא משהו מבחינת תאונות בינואר ופברואר, אבל עושה רושם שהשנה איזנה את עצמה בזכות הגבלות התנועה.
ללא ספק, מגמה מבורכת. לא נכחיש.
עם זאת, מספרים לנו במשטרת התנועה שדווקא הכבישים הריקים מעודדים, כנראה ולכאורה, נהגים רבים לנהוג או לרכוב במהירות גבוהה משמעותית מזו המותרת בחוק. כנראה שהמשטרה אינה זונחת את משמרתה על אכיפת המהירות בישראל, גם כשהשוטרים עמוסים מעל ומעבר לסביר בגלל הגבלות הקורונה והמשימות הנוספות שמוטלות עליהם (יצויין, שבהן הם עושים ללא ספק מלאכת קודש!).
וכאן לא נותר אלא לעצור רגע ולהרהר:
האמנם מהירות הינה גורם לתאונות קטלניות – יותר מאשר גורמים אחרים שעליהם יודעת המשטרה אבל שאינם זוכים לאותה מידת אכיפה?
מניסיון העבר, אנחנו יודעים היטב שהגורם הנפוץ ביותר לתאונות דרכים עם נפגעים כלל אינו מהירות, אלא דווקא עבירת אי ציות לרמזור אדום נמצאת בראש העבירות הקטלניות. אחריה נמצאת עבירת אי ציות לתמרורים, לאחר מכן עבירת אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, ועבירת סטייה מנתיב. עבירות מהירות אחראיות רק לכמה אחוזים בודדים מכלל תאונות הדרכים ונמצאת אי שם לקראת סגירת העשירייה הפותחת. לפי הסטטיסטיקה הרשמית, אפילו נסיעה לאחור קטלנית יותר ממהירות מופרזת.
נתונים אלה אינם משתנים לאורך השנים, ומאוששים שוב ושוב מדי שנה בשינויים קלים בין המקומות ה- 2 עד ה- 7, אבל המהירות תמיד נמצאת בתחתית העשירייה של הגורמים לתאונות דרכים קטלניות.
לכאורה, לו עבירת מהירות היתה באמת אמורה להרוג יותר, אז היינו אמורים לראות מספר יחסית גבוה של תאונות קטלניות – גם בחודש בו הכבישים הריקים באופן יחסי – שהרי האמת הינה אבסולוטית. הורג? אז הורג תמיד, ולא משנה אם יש עומס או אין עומס.
בפועל, למרות שאין בידינו פילוח סטטיסטי של הגורמים הרשמיים לתאונות הקטלניות בחודש זה (וככל הנראה גם באפריל ואולי גם במאי), סביר יהיה להניח ששוב, לא מהירות תהיה בראש הגורמים לתאונות אלה.
האם נראה שינוי במדיניות אכיפת המשטרה גם לאחר חזרת נפחי התנועה לכמות הרגילה, מתישהו במאי-יוני אחרי שנסיים את ימי הסגר ונחזור, כך אני מקווה, להתנהלות נורמלית? אני מרשה לעצמי להניח שלא, ושהמשטרה תמשיך לאכוף את העבירות שהכי קל לה לאכוף – משל חיפוש המטבע מתחת לפנס.
בישראל נהוג לרכוב לאורך כל השנה, כך שרובנו המוחלט לא חווה תקופות השבתה של האופנועים שלנו.
ובכל זאת, המצב היום – שונה מהותית: עקב מגיפת הקורונה שעושה רושם שרק הולכת ומתגברת, ובהתחשב בהגבלות שיוטלו בקרוב על ידי משרד הבריאות – האופנועים שלנו עומדים וימשיכו לעמוד בימים ובשבועות הקרובים ללא שימוש, פרט כמובן לנסיעות חיוניות. אנחנו כולנו מקווים שזה יגמר בקרוב, אבל בינינו אם אפשר ללמוד מהסינים, אז יש מצב שהתקופה הזו תימשך יותר מחודש, ואולי אפילו יותר מחודשיים.
מהם הטיפים שלכם, רצוי בליווי מידע טכני להעמדת האופנוע לתקופה של חודש או חודשיים?
הערה: חלק מהטיפים האלה עלולים להישמע לכם מוגזמים. נכון, רובנו לא מתכננים להעמיד את האופנוע למשך חצי שנה. עם זאת, המצב הנוכחי לא ידוע, ואף אחד לא יודע כמה זמן באמת נדרש להיות מבודדים ותקועים בבית. קחו את המידע, תעשו עם זה מה שנראה לכם טוב.
הנה חלק מהטיפים שלי:
יש לכם עוד? יאללה שוט.
כמו מדי כמה חודשים, הנה התחיל לו גל התקנות חדש – הראשון של שנת 2020. זו המצלמה הראשונה בסבב התקנות זה, והיא הותקנה על כביש 431 בכניסה למודיעין (טכנית – זהו רחוב יצחק רבין), בצומת עם רחוב יהודה המכבי, ממערב למזרח. אם תהפוך לפעילה, היא ככל הנראה תהיה מצלמת אור אדום ומהירות.
על המפה:
(תודה לאברהם ד., מאיר, מאיר פ. ויניב ב. על המידע והתמונות)
כרגיל, תזכורת:
סעו בזהירות ובאחריות.
טוב על זה הייתי חייב לכתוב. אתם יודעים. יש לי איזה עניין עם סוזוקי היאבוסה. לא יודע למה. אולי זו העובדה שהיו לי ברבות השנים חמש היאבוסות? אולי.
בכל אופן, בפוסט שעלה באתר Motorbike לקראת סוף דצמבר 2019 נטען שהפעם זה (אולי) אמיתי: אחרי המון שמועות שעוברות עיכול והעלאת גרה שוב ושוב, אחרי מאות הודעות ברשתות החברתיות, ואחרי שהתקווה לחידוש ייצור ההיאבוסה שנגוזה אי שם ב- 2019 – אולי הפעם סוזוקי באמת הולכת להוציא בוסה חדש לשנת 2021!
אבל בעצם זה אמור להיות סימן שאלה: אולי הפעם סוזוקי באמת הולכת להוציא בוסה חדש לשנת 2021?
לדברי האתר, מקור בסוזוקי אישר שהדור הבא של ההיאבוסה יגיע לשנת 2021, ושהוא יוצג בתערוכת EICMA בנובמבר 2020.
אבל אם קוראים שוב את האותיות הקטנות אפשר רק להרים (שוב) גבה לנוכח הפוסט הלא ברור הזה, כי תכלס אין בו שום דבר חדש. הפוסט מדבר על פוסט אחר כמקור שלו, ומפנה לאתר בשם Bennetts בבריטניה (אתר המקושר לחברת ביטוח). בפוסט האמור שהוא בכלל מינואר 2019 מוזכרות אותן שמועות ששמענו כבר משנת 2015. מספר אתרי חדשות דו"ג קלטו את הפוסט הזה ומיד הוציאו גירסה משלהם (למשל באתר של MCN, למשל באתר פולגז, למשל באתר מוטו-דוגרי), ובכל פעם שהוא הועלה באתר אחר, הנחרצות והוודאות של הידיעה הלכה והתגברה עד כדי כך שמסתם שמועה זה הפך להיות משהו כמעט בטוח.
לפי אתרים אלה ואחרים, נפח המנוע יגדל מ- 1,340 סמ"ק ל-1,440 (כדי לפצות על החמרת תקנות הפליטה), ההספק יעלה מ- 198 כ"ס למעל 200 כ"ס (יש כאלה שמדברים על 210 כ"ס), והוזכר גם גיר אוטומטי, וכמובן מערכות בקרה שיישרו קו עם המתחרים כדוגמת ABS לפניות, בקרת אחיזה, מצבי מנוע ועוד.
האם יש דברים בגו?
אז בואו נבחן על סמך מה מתבססות אותן שמועות? לפנינו הפרטים:
1. חלק ממצגת קונספט עיצובי שהוצגה בתערוכת טוקיו ב- 2015 שהציגה משהו שנראה כמו עיצוב מחדש של הבוסה – לא זכה לאישורים או הכחשות מצידה של סוזוקי:
בימינו הכותרת הזו לא אמורה לרגש מישהו. אבל קחו צעד אחורה, ולכו כ- 90 שנה אחורנית לשנות ה- 30 של המאה הקודמת. לטובת הצעירים שלא מכירים את ההיסטוריה, נזכיר שמדובר בכ- 20 שנה אחרי שנשים בארה"ב קיבלו את הזכות להצביע, רק כמה שנים אחרי התחלת ייצור המוני של רכבים, שנים שבהם כל הנושא המוטורי היה עדיין בחיתוליו, תקופה של עליות ומורדות כלכליות כתוצאה מהשפל הגדול, ומעל לכל – מדובר בתקופה שבהם היו בשיאם חוקי ההפרדה הגזעית בין לבנים לשחורים בארה"ב.
בסי סטרינגפילד היתה אישה שחורה שנולדה (ככל הנראה) בצפון קרוליינה ב- 1911 (אם כי התיעוד אודותיה קצת קלוש ויש טענות מאוחרות יותר שהיא בכלל נולדה בג'מייקה). בהיותה בת 16 או 17 היא ביקשה מהאמא המאמצת שלה אופנוע, וקיבלה אינדיאן סקאוט, אופנוע שהיה פופולרי מאוד בתקופה. מבלי שתדע להפעיל אותו היא לימדה את עצמה לרכוב. בהיותה בת 19 היא צברה מספיק ביטחון, וכך מספרת הביוגרפיה שלה, היא הטילה מטבע של פני על מפה של ארה"ב, ויצאה לדרך.
סולו.
הרכיבה על סוסי הברזל הגדולים (מתוצרת הארלי דייוידסון, אינדיאן ואחרים) היתה שטח גברי מוצהר, ולכן המחזה של אישה שרוכבת על כלים כאלה היה בהחלט יוצא דופן, לא כל שכן אישה שחורה. בסי שעטה (אם אפשר לקרוא למהירויות של אז בשם הזה, בעצם כן, אולי בהשוואה לרכיבה על סוסים) על אופנוע ההארלי דייוידסון האהוב שלה לאורכם של דרכי עפר משובשות – באותם ימים רשת האוטוסטרדות של ארה"ב עדיין לא היתה קיימת – מגשימה במו ידיה את הרצון לחופש ולתנועה חופשית ברחבי ארה"ב שהיתה עדיין (ותמשיך להיות עוד לפחות 30 שנה) כבולה בשלשלאות ההפרדה הגזעית. כיוון שכך, בעלי מוטלים רבים סירבו לתת לאישה השחורה מקום לינה, אבל בסי לא נתנה לזה לעצור בעדה והיא נהגה לישון על ולעיתים ליד האופנוע שלה בתחנות דלק צידי הדרכים. אם היה לה מזל היא היתה מתארחת אצל משפחות שחורות שפגשה בדרכה. כדי להתפרנס בדרכה היא היתה נוהגת להציג בתצוגות שונות וקרנבלים ברחבי המדינות בהן עברה, עושה סטאנטים עבור הצופים.
נהגים רבים שמו לב לשינוי שחל בחלק מכבישי הארץ בימים האחרונים (וביתר שאת מאז השבוע הראשון של ינואר 2020). מדובר בשינוי בדרך ההפעלה של המצלמות הטקטיות של משטרת התנועה, ולפתע, כמו פטריות אחרי הגשם, אנחנו נתקלים בעשרות רבות (אולי מעל מאה) מצלמות שכאלה על מספר רב של כבישים.
למי שלא מכיר, מדובר במצלמות שחורות ויחסית קטנות, בצורה המזכירה את הקסדה של דארת' וויידר ממלחמת הכוכבים, המוצבות על עמודים דקים כתומים הנמצאים לרוב על מעקות ההפרדה מבטון בין המסלולים בכבישים מהירים, ולעיתים על מעקות ההפרדה בצידם הימני. כאלה:
מצלמות אלה החלו להיכנס בהדרגה לשימוש במהלך פיילוט שערכה המשטרה בשנה האחרונה ואשר במהלכו החלו לעשות שימוש בכמה יחידות של מצלמות אלה. שימושן העיקרי (לדברי המשטרה) הוא אכיפת שימוש בטלפונים סלולריים ועבירות בריונות כמו חיתוך פקק דרך נתיב פניה, נסיעה על השול וכו'. לנו, הרוכבים, מצלמות אלה מוכרות בתור המצלמות אשר באמצעותן אוכפת המשטרה רכיבה על ה"זברות", אותם איי תנועה מצויירים הנמצאים בהשתלבויות של מחלפים.
לידע כללי: מדובר במצלמות טקטיות מתוצרת חברה סינית בשם Hikvision המייצרת מגוון רחב של מצלמות תעבורה, בטיחות ומעקב, אחת המובילות בתחומן בעולם. המצלמות הן מדגם DS-MH6171I (נקראות גם Portable Speed Dome). הן מצלמות ברזולוציה של 2MP, בעלות GPS, בלוטות' וממשק אלחוטי לחיבור מהיר מאפליקציה בטבלט או בטלפון, וכן חיבור סלולרי 3G/4G לטובת משיכת הנתונים מרחוק. יש להן בסיס מגנטי להתקנה מהירה. המצלמות מצויידות בסוללה פנימית המספיקה לכ- 6 שעות עבודה (ניתנת להחלפה). למצלמות יכולות ראייה בלילה, וכן יכולות זיהוי לוחיות רישוי (LPR). בנוסף, ניתן לחבר אותן לחצובה מקורית (אם כי המשטרה כמעט כבר לא עושה שימוש בחצובות האלה שהיו במהלך הפיילוט, אלא כאמור מחברת אותן לאותם עמודים כתומים דקים).
חשוב לציין 1: מצלמות אלה אינן מסוגלות לבצע אכיפת מהירות בשום דרך.
אז מה השתנה? עד כה ובמהלך אותה תקופת פיילוט, היו במשטרה נוהגים להגיע עם רכב משטרתי בשעות הבוקר המוקדמות של היום לאותו מקטע דרך שנבחר לשימוש, עוברים בין הנקודות השונות שנבחרו באותו קטע כביש ומציבים כעשר מצלמות על גבי אותם עמודים כתומים קטנים. חלקן, אגב, היו מצלמות דמה. ואז, בסוף היום, היה אותו רכב עובר כדי לאסוף את המצלמות.
במסגרת מהפכת הרישוי שמוביל משרד התחבורה במטרה לשפר את השירות לציבור (ברוך השם!) החל מה- 15 בינואר 2020 ניתן יהיה לקבל שירות בכל משרדי הרישוי בכל הארץ אך ורק בזימון תור מראש.
את התור ניתן להזמין באמצעות אפליקציית My Visit או דרך מערכת זימון תורים באתר משרד התחבורה, או דרך המוקד הטלפוני שמספרו 5678*.
להזמנת תור ביישומון ובאתר תצטרכו את הפרטים הבאים:
עם הזמנת התור תקבלו לנייד שלכם הודעת SMS המאשרת את התור, וכך גם כיממה לפני מועד התור שהוזמן. כל מה שנותר לעשות הוא להגיע לסניף משרד הרישוי הרלוונטי שבו הוזמן התור ובשעה הנקובה, כשהשאיפה היא שתקבלו את השירות בתוך דקות ספורות.
מה קורה אם מאחרים? התור שלכם יהיה בתוקף 15 דקות לפני המועד שנקבע ועד 20 דקות לאחר מכן. לדוגמה, אם זימנתם תור לשעה 10:00 תוכלו להגיע החל משעה 9:45 ועד השעה 10:20. לאחר מכן התור מבוטל ויש להזמין תור חדש.
מטרת המהלך היא לאפשר ניהול יעיל יותר של התור למבקשי השירות במשרדי הרישוי, ובכך לשפר משמעותית את השירות לאזרח, ולחסוך המתנה ארוכה במשרדי הרישוי. לאור מחזות האימה שכולנו רגילים אליהם במשרדי הרישוי לא נותר אלא לברך על המהלך.
https://www.gov.il/he/departments/news/dover_01_01_2020
תזכורת:
עידכון חשוב לרוכבים: בחוברת חנ"א 9.32.88 המעודכנת לדצמבר 2019, לגבי רכיבת דו"ג על שול ימין – הנוסח חזר כפי שהופיע עד יולי – לפני המחאה – וכתוב בה שאין לבצע אכיפה כנגד דו-גלגלי הנוסע בשול ימין בעת עומס.
רצ"ב צילום מסך:
וכך זה נראה בגירסה הדיגיטלית:
משמעות הדבר היא שהמצב שהיה נהוג מאז 2008 שבו אין מתבצעת אכיפה משטרתית כנגד רוכבים שנוסעים בשול ימין בשעת עומס – חזר לקדמותו.
אני מזכיר לכל הרוכבים: הסכמה זו לא נותנת לכם רישיון להמראה על השול, שול ימין איננו מסלול פרטי שלכם, ואל תשתינו מהמקפצה.
התנהגו כבני אדם ולא כביריונים. מישהו מעכב אתכם, תנו לו הזדמנות ותעקפו רק אם מתאפשר. מישהו לוחץ עליכם מאחור? זוזו רגע הצידה ותנו לו לרוץ קדימה, דרווין עושה את שלו, אל תנסו לחנך אף אחד.
סעו אך ורק בהתאם לתנאי הדרך, כ- 20-30 קמ"ש יותר מהתנועה המזדחלת בכביש. אם התנועה נוסעת על 80 – זהו לא פקק, ואין לכם מה לעשות בשול!
שול שמאל איננו מותר לנסיעה ומעולם לא היה מותר, וטכנית מדובר על עבירה אחרת לגמרי! אם נסעתם שם, תחטפו ובצדק.
אין לעלות על "הזברות" המקווקות. תחטפו דו"ח.
ונקודה אחרונה – הסכמה זו אינה אומרת שהחוק בישראל שונה, אלא רק אי האכיפה של סעיף הספציפי הזה. כלומר – אם תעשו תאונה על השול, זו תהיה לא פחות אשמתכם כיוון שחוקית אתם לא אמורים להיות שם.
סעו בזהירות.
הנה כמה תזכורות למה שהיה כאן בעבר:
המשטרה פועלת לאיסור רכיבה על שול ימין
תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 2
תזכורת בנוגע לרכיבה על השוליים – טייק 3
המשך הסטטוס-קוו בנוגע להיתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס
שלא תגידו לא ידעתי לא שמעתי…
לאחר פיילוט שהחל לפני מספר שנים החלה משטרת התנועה בימים האחרונים בגל התקנות של אמצעי אכיפת מהירות ה"דבורה" על אופנועי ה- KTM Adventure 1290 המשטרתיים של הסיירת הארצית.
למי שלא יודע, מכשיר הדבורה (או בשמו המקצועי MPH Industries Bee III) הוא מכמונת מהירות מבוססת רדאר העושה שימוש בשתי אנטנות קטנות מימדים השולחות קרן רדאר לפנים ולאחור. ברגע שהקרן ננעלת על רכב שמבצע עבירת מהירות, היא מציגה לשוטר נתונים לגבי המהירות, כיוון הנסיעה של הרכב ומיקומו ביחס לניידת.
סייגי הפעלת הדבורה קובעים כי על הרכב הנמדד להיות מבודד יחסית בקטע הכביש הנמדד, כשבינו לבין כל רכב אחד יש לפחות 50 מטר. עקב מגבלה זו הדבורה נמצאת בשימוש בעיקר בכבישים בעלי עומס תנועה מועט יחסית, כאלה שבהם אין תנועה ערה אבל שהתשתית בהם מפתה את הנהג לנסוע במהירות מופרזת. דוגמה לכך – כביש הערבה, כבישי חבל לכיש, כבישי הצפון באזור צפת, ראש פינה והגליל העליון, וכו'. לעומת זאת, באזור מרכז הארץ קרוב לוודאי שמכמונות אלה לא יהיו בשימוש במהלך היום כיוון שאז הכבישים עמוסים במיוחד, אבל בשעות הלילה בהם הכבישים ריקים יותר אין מניעה להשתמש בהן.
חשוב לציין שבמכשיר הדבורה, כמו בממל"ז, אין מצלמה. השוטר שמזהה את ביצוע העבירה ורואה אותה הוא השוטר שחייב לעצור את הרכב ולתת לנהג דו"ח. לאחר שהרכב נעצר, על השוטר להראות לנהג את המהירות בה נמדד. אם לא נעצרת, לא קיבלת דו"ח.
עוד על מכמונות מהירות הנמצאות בשימוש בידי משטרת ישראל
הדבורה מותקנת על האופנועים המשטרתיים בתצורה שבה אנטנה אחת מופנית קדימה (בצידו השמאלי של האופנוע):
האנטנה האחורית מותקנת גם היא אותו צד:
לוח הבקרה של המכמונת מותקן בחלקו העליון של לוח השעונים, ומאפשר לשוטר לראות את המהירות הנמדדת:
יצויין שבזמנו, במהלך הניסוי הראשון של המשטרה עם מכשירי דבורה שהותקנו על צמד אופנועים לבדיקה התגלו מספר קשיים טכנולוגיים ותפעוליים שמנעו הרחבת ההתקנה באותה תקופה. האם הצליחה המשטרה להתגבר על קשיים אלה? לא ידוע, אבל כנראה שעורכי דין יצטרכו לבדוק את העניין בבתי המשפט לתעבורה בשנים הקרובות.
תזכרו איפה קראתם על זה לראשונה.
סעו בזהירות ובאחריות.
כמה ימים לאחר שפורסם מכתב משטרתי פנימי שבו מקבלים שוטרים הנחייה להתחיל לרשום (בין שלל עבירות נוספות) דו"חות כנגד רוכבים שנוסעים על שול ימין יצאו הרוכבים למחאה כנגד ההחלטה המשטרתית. הרשתות החברתיות סערו וגעשו ומהר מאוד היו אלה שתפסו את היוזמה ואירגנו מספר קבוצות שבהן עבר המידע מפה לאוזן במהלך סוף השבוע.
וכך, בבוקרו של יום ראשון קריר התייצבו כמה מאות רוכבים בשני מוקדים באזור המרכז – אחד בדרום ת"א ואחד בהרצליה, ויצאו למה שתוכנן בתחילה כרכיבת מחאה בנתיבי איילון בה כל רוכב אמור היה לתפוס מקום של רכב שלם, אבל מהר מאוד עבר לעצירה מוחלטת של התנועה. מפה לשם, אחרי כ- 30-45 דקות של עיכובים של התנועה הרוכבים התפזרו איש איש לדרכו, והתנועה המשיכה בדרכה.
מצידה, המשטרה הגיע למקום בכוחות מתוגברים אבל ברוב המקרים השוטרים שמרו על מרחק מהרוכבים ולא התערבו כלל בנעשה. מניסיוננו במחאות של שנת 2009-2010 זה נעשה, ככל הנראה, מתוך רצון שלא להלהיט את הרוחות ומתוך הבנה שבסופו של דבר אחרי כמה דקות של רעש, הרוכבים יתפזרו ולא יפרו למשך זמן רב את הסדר הציבורי (וזאת, יש לציין לחיוב, בניגוד למחאות אלימות אחרות שראינו בשנים האחרונות).
מזה שנים רבות אני עוקב כאן באתר אחרי פרוייקט פריסת מצלמות המהירות על כבישי ישראל, וקצרה היריעה מלתאר את כל הפיאסקו מחדש. אבל מי מהקוראים זוכר את מה שכתבתי לגבי היכולת של המשטרה "לשחק" עם רף האכיפה של המצלמות כרצונה? אז הנה, תזכורת מ- 2013:
האם המשטרה משנה את רף אכיפת המצלמות בהתאם לרמת ההכנסה מכל מצלמה? כנראה שכן
ואם זה נראה לכם הזוי ולא אמין, כדאי שתקראו את מה שכתב על זה מבקר המדינה, או את הסיכום שלי מ- 2016:
מבקר המדינה חושף – מחדלים בתפעול מצלמות המהירות
בואו נעשה סדר, הא לכם תזכורת קלה. כמו שידוע לכם, דו"חות המהירות בישראל מחולקים ל- 3 קטגוריות חומרה:
מרשימה זו ניתן לראות שהחריגות הגבוהות מהמותר מחייבות זימון לבית משפט. לכאורה, אם אתה עבריין תנועה ונוסע במהירות כל כך גבוהה מעל למותר, שופט צריך לטפל בך ואתה אמור לקבל את העונש המגיע לך, לא? לכאורה, עבירות המהירות החמורות הן אלה שמסכנות את עוברי הדרך באופן החמור ביותר, לא?
אז זהו שלא.
במציאות ההזוייה שאליה הביאה אותנו משטרת ישראל עם ההתנהלות הכושלת, שלא לומר פושעת (לא אני אמרתי) בנוגע למשפט שהתנהל בבית משפט השלום בעכו והובל על ידי עו"ד תומר גונן וצוותו שייצג 21 נהגים שעירערו על דו"חות המהירות שקיבלו מהמשטרה. במהלך המשפט התברר כי לא רק שבכיר מכון התקנים מסר עדות שקר בבית המשפט, אלא שגם בכירים במשטרה ידעו על כך, ולמרות זאת הנחו את התובעים בבתי המשפט לתעבורה לשקר אף הם בבתי המשפט.
יוצא מכך שהמשטרה והפרקליטות מפחדים להביא נהגים עבריינים (לכאורה) לבית המשפט, שמא הם יעזו לנהל נגדה משפט, וחס וחלילה יזכו בו, מה שיוביל לעוד פסיקה לרעת המשטרה בנושא מצלמות המהירות, לפגיעה נוספת בשמה הטוב, וחמור מכך – להפסקה מוחלטת של פעולות האכיפה של מצלמות המהירות.
מדוגמאות שזורמות לתיבת המסרים שלי עולה כי זה *בדיוק* מה שהמשטרה עושה. הורדה משמעותית של רף האכיפה ממצלמות המהירות, כך שילכדו דווקא את הנהגים שפספסו רק בקצת את המהירות המותרת, כאלה שהקנס שיקבלו נמוך במיוחד (250 ש"ח ללא נקודות), וכך, בשיטת מצליח ישראלית טיפוסית, נהגים אלה לא יטרחו לבזבז יום עבודה וכספים על ניהול משפט כדי להוכיח את חפותם, אלא ישלמו את ה"מס" הזה בשקט וללא יותר מדי רעש.
אז רגע אני מבולבל: מהירות גבוהה כן מסוכנת או לא מסוכנת?
אם לא, על שום מה ולמה הקימו את כל מערך המצלמות ושרפו מיליוני שקלים מתקציב המדינה על הפרוייקט הזה?
ואם כן, מדוע לא אוכפים את עבירות המהירות הגבוהה, ומתרכזים רק בעבירות השוליות? האם העבירות החמורות יותר אינן בהכרח מביאות לתאונות קשות יותר?
התשובה לכך היא פשוטה: עבירות מהירות קלות מספקות "בינגו מהיר" למשטרה, עוד הצלחה בסטטיסטיקה, עוד הרשעה של עבריין איום ונורא, יותר בטיחות על כבישי ישראל, ועוד כמה שקלים לקופת המדינה, וזאת מבלי להסתכן בניהול משפט ארוך שהמשטרה עלולה לצאת ממנו לא טוב.
חלם זה כאן.
